ב.מ.וו C1 חשמלי קונברטיבל - עם גג שניתן להסרה

[פיינשמקר]

טוב, די ברור שאתה לא ממש עוסק במדע והנדסה ביום-יום. יש לך סוג של רומנטיזציה שמדע והנדסה יכולים לפתור הכל. אז זהו, שלא. יש כל מני גבולות מדעיים וטכנולוגיים שמגיעים פחות לציבור הרחב (שלא עוסק בהם) וגורמים להם להיות בטוחים בדברים לא קיימים. רוצה דוגמאות? עקרון אי הוודאות אומר שאי הוודאות במקום כפול אי הוודאות במהירות תמיד יהיה גדול או שווה לגודל מסוים. זה לא עניין של הנדסה. אתה יכול בעזרת הנדסה להעלות את דיוק מדידת המהירות, אבל תשלם בדיוק המיקום. עוד דוגמה – החוק השני של התרמודינמיקה שקובע ניצולת מקסימלית לתהליך ושתמיד חלק מהאנרגיה ילך לחום – לא משנה איזה הנדסה תיישם. על גבול שוטקי-קווזייר שמעת? החוק הזה אומר שמקסימום הניצולת התיאורטית של תאי שמש יהיה קטן מ-35% - כלומר, גם עם ההנדסה והחומרים הכי טובים ומתקדמים לא תוכל לקבל יותר.




האמת – לא קשה להעריך את זה. כבר היום המנועים החשמליים מגיעים לגבול הניצולת התיאורטית שלהם. המחיר האנרגטי שאתה משלם עבור התנועה – גם הוא די קבוע – התנגדות רוח (המכוניות כבר היום מתוכננות במנהרות רוח – לא ישתפר הרבה), חיכוך (ראה החוק השני של התרמודינמיקה) וכד'. אז בוא ניקח טסלה כדוגמה. סוללה של 75 KWh נותנת טווח של 400 ק"מ. ל-700 ק"מ אתה צריך 130 KWh. בשביל לטעון כזו כמות של אנרגיה במתח רשת (220 וולט) ב-3 דקות, הזרם הממוצע הוא 11,800 אמפר. נניח שאתה עובד עם 3 פאזות (380 וולט) – הזרם שתצטרך הוא 5240 אמפר. שים לב שמדובר על זרם ממוצע, אבל כשאתה טוען סוללה הזרם בהתחלה גדול יותר ובסוף נמוך יותר, כך שאתה צריך להכין מערכת שתעמוד בזרמים גבוהים בהרבה. אספקת חשמל לדירה ישראלית היא של 40 אמפר חד-פאזי או 3X25 אמפר תלת פאזי. אז כדי לטעון 700 ק"מ ב-3 דקות אתה צריך אספקה של כ-500 דירות חד-פאזי או כ-150 דירות תלת פאזי.
ועוד לא דברנו על הכימיה שמתרחשת בתוך הסוללה בזמן טעינה – גם כאן (וזה הרבה יותר מסובך להסביר) יש מספיק גבולות תיאורטיים-בסיסיים שלא מאפשרים טעינה מהירה כל כך.

אז זה לא תלוי הנדסה. אילו מגבלות שמגיעות מהחוקים הבסיסיים של הטבע.





ושוב אתה טועה. יש מגבלות טבע בסיסיות שהן חלק מחוקי הטבע ולא ניתן לעבור אותם – בדיוק כפי שלא ניתן לייצר פרפטום מובילה. אתה צריך להבין איך עובדת סוללה כדי להבין את הגבול לצפיפות האנרגיה שניתן לצבור על אלקטרודה. אתה צריך להביא בחשבון את המשקלים האטומיים והמולקולריים של התרכובות שעושות את הכימיה. לסוללות היעילות ביותר יש היום קיבולת אנרגיה למשקל שהיא פחות מ-10% מזו של דלק. אתה יכול להוסיף עוד ועוד אלקטרודות כדי לקבל יותר אנרגיה. הבעיה היא שקיבולת האנרגיה פרופורציונית לשטח הפנים שלה, אבל המשקל פרופורציוני לנפח. זה אומר שכשאתה מכפיל שטח פנים, אתה (בקירוב) גורם לעלייה של פי 4 במשקל. שום הנדסה לא תעזור לך להתמודד עם חוקי הטבע.




אני מניח לך להבין בעצמך את התקפות של המשפט האחרון בתגובתך.

בחיי שאני לא מבין למה יש כאן כאלה שחושבים שיש להם בעלות על השכלה מדעית. ניים דרופינג א-לה פרפקטום מובילה, state machines ו-mansplaining של חוקי תרמודינמיקה? באמת?? ״תראה הנה בובקעס מדעי שאני מכיר״. מביך.
זה דבר ראשון.

דבר שני, אני מתייחס שוב ושוב לקבעון המחשבתי וראש בקיר של חלק כאן להסביר למה הטכנולוגיה המוגבלת הנוכחית, היא מוגבלת.
בוודאי שהצפיפות האנרגטית של טכנולוגית בטריות ליתיום לעולם לא תשתווה לצפיפות האנרגטית של דלק/גז. אני לא צריך איזה מתיימר שירצה לי על מבנה קתודה-אנודה-אלקטרוליט כדי להסביר את המובן מאליו.

האם יש מגבלה פיסיקלית שהטבע מציב בפני קיום סוללה עתידית שתהיה בעלת צפיפות אנרגטית שתתקרב לחומרי בערה? ושגם תאפשר טעינה סופר מהירה? ושגם תהיה בטוחה? התשובה היא שלא ידועה לנו מגבלה כזו. אין לנו כרגע סיבה להאמין שקיום סוללה כזו תשבור את חוקי הטבע.
האם ייתכן שפריצת דרך טכנולוגית תאפשר קיום מטוסי נוסעים חשמליים? בהחלט ייתכן שכן. ברור שעם הטכנולוגיה הנוכחית זה לא אפשרי מהרבה בחינות, לא רק צפיפות אנרגטית של הסוללות.
האם זה יהיה אפשרי בעוד 20 שנה? בעוד 30 שנה?
אולי כן, אולי לא, אבל נכון להיום *לא ידועה שום מגבלה פיסיקלית בלתי עבירה שהטבע מציב לנו בפני האופצייה הזו*.

היומרה של חלק כאן לקבוע באופן אפריורי, את המגבלות של טכנולוגיה עתידית לא ידועה היא, במילים פשוטות, אנושית ומביכה בו זמנית.

[א הזקן]

האם יש מגבלה פיסיקלית שהטבע מציב בפני קיום סוללה עתידית שתהיה בעלת צפיפות אנרגטית שתתקרב לחומרי בערה? ושגם תאפשר טעינה סופר מהירה? ושגם תהיה בטוחה? התשובה היא שלא ידועה לנו מגבלה כזו. אין לנו כרגע סיבה להאמין שקיום סוללה כזו תשבור את חוקי הטבע.

בוודאי שיש. זה שאתה לא מכיר את המגבלות עדיין לא אומר שהן לא קיימות.

היומרה של חלק כאן לקבוע באופן אפריורי, את המגבלות של טכנולוגיה עתידית לא ידועה היא, במילים פשוטות, אנושית ומביכה בו זמנית.

לאף אחד אין יומרה לדעת מה תהיה הטכנולוגיה העתידית. חכמים ממני וממך אמרו כבר שמאז שחרב בית המקדש נתנה הנבואה לתינוקות ולשוטים. מה שכן אפשר לקבוע דיי בוודאות זה מה נוגד את חוקי הטבע (גם אם כבודו לא מכיר אותם).

האינטרנט הוא פורום דמוקרטי בו כל אחד יכול לכתוב ממה שהוא רוצה ותוקף השטויות מקביל לתוקף הדברים הנכונים. מספיק אם תסתכל בפורום החשמלי על הדיון המעמיק שנערך בשאלה למה לא ניתן לייצר קטנוע שלא זקוק לאנרגיה כי את כל האנרגיה שבזבז הוא יחזיר מהבלימה. אני מתכנן להראות לסטודנטים שלי את הדיון הזה כשנגיע לחוק ה-0 בתרמו.

מה שמביך בכל הסיפור הוא הביטחון המוחלט בבורות.