שוטר שעצר אותי בצד

[Vroom]

אז יש לי טיפה זמן- בוא אני אספר לך על הפעם הראשונה.
עת השתחררתי מהצבא קניתי XT350 די חדש, מדוגם וחוקי לחלוטין. מאיזושהיא סיבה שאני לא זוכר החלפתי את לוחית הזיהוי לחדשה וחוקית לגמרי.
יום בהיר אחד עוצר אותי שוטר בגבעה הצרפתית תוך צעקות "עמוד בצד" וחסימת האופנוע כאילו הוא בסרט של סטיבן סגל.
מגיע, רוצה רשיונות- מקבל.
רוצה ביטוח (אז עוד היו עושים את זה)- מקבל.
שאלתי מה הבעיה אם אפשר לדעת (בנימוס)- אמר לי לשתוק.
אחרי כמה דקות של בדיקה דקדקנית באופנוע הוא מוציא דף ועט מהניידת, ומעתיק את גודל הספרות על הלוחית. אמר לי שהלוחית בגודל תקני אך הספרות קטנות מדי, שאני אחתום על הדף שבוא הוא צייר את יצירת המופת שלו.
לא זוכר אם היה דו"ח וביקשתי להשפט או שקיבלתי ישר הזמנה למשפט. למשפט הוא טרח להגיע. הביא איתו את הדף החתום (אבל צילום מוקטן). אני מנגד הבאתי קבלה והצהרה מהמקום שהכין לי את הלוחית.
בלה בלה בלה, וויכוחים ושקרים... השופט הבין שהוא משקר, הוציא אותי זכאי וכל אחד המשיך לדרכו.
אני- ימים של סידורים, התייעצות עם עורך דין (שעלתה לי כסף), בזבוז יום בבית משפט ותדהמה שככה המדינה עובדת.
השוטר- קיבל חצי יום חופש מהשטח כי היה צריך להעיד בבית משפט תחת עבודתו הנאמנה.

אז עכשיו תגיד לי אתה- כשזו ההתקלות הראשונה שלי (בכביש) עם המשטרה. מה אני אמור להסיק מכך??

שלפחות בפעם הראשונה שעצרו אותך זה לא היה באמצע הרחוב כשאתה בן 15 והשוטר שכולו שרירים עלייך רק בגלל שהעזת לשחק כדורסל ����

[600 ירושלמי]

גם שם הייתי. מכיר טוב טוב את מה שאתה אומר על גיל 15-16 עם זקן וחולצת מטאל. כל שבוע עצרו אותי לחיפוש בברוטאליות. כמובן שעל לא עוול בכפי. וכמובן שמעולם לא יצא מזה דבר, חוץ מבזבוז זמן שלי.
אז למדתי לפחד מהם, היום סתם מתעב אותם.