פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

[השושנים]

זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המייבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב."


הסימנים הראשונים הם ללא ספק החצבים, לקראת סוף החופש הגדול ניתן לפתע לראות אותם גדולים וזקופים בצדי הדרכים.
כילד הייתי מאד מתבאס כשהייתי מבחין בהם לראשונה, זה היה הסימן הראשון לסוף החופש הגדול, סוף להרפתקאות ולקיץ.

החצב פורח הקיץ בורח...לאופנוענים שבנינו החצב מסמל יותר, החצב מסמל את הצורך בבגוד חם יותר, כפפות סירבול בתנועה,
סכנת החלקה, ומעבר לרכיבת חורף.

דומה שנהגי הרכבים אף פעם לא יבינו את המשמעות של רכיבה בחורף, ריצה מהירה לרכב פתיחה של הדלת, הפעלת חימום, ווישרים, רדיו והפלגה בטוחה ויבשה לדרך, הגשם מנגן קלות על הגג, המגב מוסיף חריקה אינטימית, והחימום מרדים ומשרה אווירה של....

ואצלנו...ריצה בתוך הגשם, הסרת הכיסוי של סופי וקיפולו, הידיים נרטבות, פתיחת שני המנעולים, הכנסה לתא הכפפות, חבישת הקסדה, ניסיון להכניס את היד (רטובה זוכרים) לכפפות, קיק...עוד אחד, מס' מכות גז קלות לחימום המנוע...עוד כמה...נסיעה מגומגמת, סגירה של הצ'וק...המנוע מתייצב, קר...רטוב...חלק...רטוב...

נהיגה זהירה בסיבובים, התחמקויות אלגנטיות מרכבים מלאי אדים שיושבים בתוכם נהגים עם חימום, רדיו ווישרים חורקים, שלא ממש מעניין אותם מה קורה בחוץ...כי הגשם מנגן על הגג והחימום אינעל דינו מרדים אותם...

הסתיו בירושלים יש לו איכויות אחרות, הוא צובע את ירושלים בצבעים אחרים, משחק בצללים, מבליט ומעלים אתרים ומקומות כרצנו.

השעות היפות ביותר הם שעות הבוקר המוקדמות או שעת השקיעה, אז הצבעים העזים מתערבבים זה בזה בתערובת של אדום כתום אפור זהב העננים נצבעים בצבעים פסיכודליים כאילו משהו השתולל קצת עם המברשת בהשפעת LSD לצלילי לוסי ברקיע היהלומים של ביטלס, בשעה כזו רכיבה בשנים ומוסיקה תואמת באמ-פי ואז באמת ניתן להתמכר בקלות...

סתיו...דלת הכניסה של החוף...איזה כייף

[השושנים]

אחד מימי הקיץ הגעתי כהרגלי לרכיבה, בין הגלגל לקיר הבחנתי בחתול
לא בהכרך זה שבתמונה, שנמצא בפוזה קרבית, החתול שהתעלם ממני לחלוטין,
ניראה דרוך מאד ועסוק ביותר.

מתוך סקרנות גרידא הצצתי במעשיו, והבחנתי שהחתול האמיץ
נלחם בצפע עין גדי, אחד הנחשים הארסיים ביותר באזור י-ם.
הנחש שהיה מלופף בין הגלגל של סופי לבין השרשרת הקושרת,
נלחם על חייו,

החתול שדעתו הוסחה לרגע בגלל הגעתי, איבד לשניה קשר עין עם הנחש,
וזה ניצל את ההזדמנות וברח לתוך חור הניקוז בחומה,

החתול נעמד ע"י החור וניסה נואשות לשלוף את הנחש מבפנים.

לרגע חשבתי מה היה קורה אם החתול האמיץ (שוויץ) לא היה במקום
ומה הסכוי שהייתי מכניס את ידי למנעול השרשרת ופוגש בצפע בעצמי.

מאז החתולים זוכים ממני ליחס של כבוד, ובימי החוף הקרים הם מוצאים מקלט
מתחת לכיסוי של סופי, ומחממים לילותיהם ביחד.