רכיבה על אופנוע בזמן הסגר

[Dresdner]

הכשלון הישראלי במשבר הקורונה, הן בהיבט של רמת התחלואה והן היבט הפגיעה הכלכלית לא נובע ממחסור באינפורמציה או במומחיות רפואית.

העולם פתוח, מידע אפידימיולוגי ומתודות טיפוליות משותפות בין המדינות, ויעילות אסטרטגיות וטקטיקות ההתמודדות שקופות גם הן.
החל מאסטרטגיית אגרוף הברזל הסיני ועד לפתיחות השוודית.

הכשלון הישראלי נובע נטו מאימפוטנציה ניהולית, בכל רמות ומוסדות השלטון, לאומי ומקומי כשאלו מתחברים יחד עם קואליציה לא מתפקדת לסערה מושלמת.
תרבות הישראבלוף ה-"יהיה בסדר", והפולישוק.
זה ההבדל בינינו לבין גרמניה, בינינו לבין שוודיה או טיוואן.

במה שנקרא מדד יעילות שלטונית Government effectiveness Index תוכלו למצוא קורולציה חזקה מאד בין התמודדות מוצלחת עם הנגיף, לציון גבוה ביעילות השירות הציבורי.

בולשיט, הגרמנים לא עשו כמעט כלום.
אפילו שביקשו מאנשים חולים להיכנס לבידוד אף אחד לא בדק אותם, לא ביקשו מסיכות בחוץ מעולם, ואנשים מוגדרים בריאיים אם אחרי שבועיים הם לא פנו לרופא המשפחה שלהם.
בדיקות? איפה? אין דרייב אין ואני לא מכיר מישהוא שבדקו אותו לקורונה.
שעברתי בסוכנויות לחפש אופנוע כולם לחצו לי את היד.
וכל זה עוד לפני שדיברנו על אוסטריה שביקרתי בה לפני חודשיים.

אם כבר בישראל יש אובר ניהול, לפי דעתי יש קורלציה בין הצלחה של מדינה בטיפול בקורונה לתקשורת.
בגרמניה התקשורת היא שופר של הממשל לכן הכל ורוד וטוב.