ללא כל בושה – אופנועים גנובים מוצעים למכירה בגלוי

[א הזקן]

אקדח מצריך בגרות נפשית, אקדח מצריך שיקול דעת נבון, אקדח מצריך הבנה מהירה של הסיטואציה,
אימון מסיבי ומיומנות גבוהה, אקדח מצריך לדעת את הסיכונים והחבילה כולה.

מסכים עם כל מילה שצטטתי.
אתה מכיר את הציבור בישראל לא פחות טוב ממני. תהיה כן עם עצמך ותיווכח שמדובר על אחוז חד-ספרתי מהציבור הישראלי הנוכחי. לדוגמה, תסתכל על מה שקורה בכבישים ותגיד כמה מהנהגים עונים בחיוב ל"הבנה מהירה של הסיטואציה"?

[פיינשמקר]

זה הפך קצת לדיון אוף טופיק בנושא כלי נשק, אז אוסיף את דעתי הלא רלוונטית ואפרוש.

אקדח זה תעודת ביטוח.
נשק מחזיקים בבית, מאותה הסיבה שכשאתם עולים למטוס אתם בודקים היכן יציאות החירום.
יש אירועים שסבירות ההתרחשות שלהם נמוכה, אבל הסיכון שבהם גבוה. סיכון מספיק גבוה ששווה להתכונן אליהם.
הסיכוי שתתקלו באדם, או כמה, שרוצים את רעתכם או רעת משפחתכם הוא נמוך.
אבל עבורי, למצוא את עצמי בסיטואציה כזו ללא יכולת אמיתית להתגונן ולהותיר את בטחוני ובטחון משפחתי בידי אותם חורשי רעה, זה סיכון לא מתקבל על דעתי.

למה אקדח ולא גז פלפל או טייזר?
כי רק אקדח 100% יעיל בעצירה מוחלטת של תוקף.
אקדח הוא ״המשווה״ הגדול.
משווה במובן זה שלא משנה מה היתרון האתלטי, או הפיסי, או המספרי של התוקף/ים. עם אקדח ביד, גם מבוגר יכול לעצור אותם.

יש בקרב חבריי כאלו שחייהם היו כל כך מוגנים שהם אפילו לא מסוגלים לדמיין מצב של אלימות.
רובם המוחלט גם לא יחוו אירוע כזה כל חייהם. בעינם אקדח זה עניין הזוי שרק פסיכים קיצונים נושאים.
אני אומר שיהיה להם לבריאות. אני רואה את החיים בצורה קצת יותר ריאליסטית. Hope for the best, prepare for the worst.

כשאני ישן בלילה יש אקדח בכספת לידי, כשאני נוסע עם משפחתי לטיול, אני נושא אותו, ובימים האלה עד שבני דודינו יחליטו להרגע קצת, אני גם נושא אותו לסופר ולדואר במרכז תל אביב.