הבחירות בפתח

[א הזקן]

דבר אחד בטוח האסכולה שאתה חבר בא פשטה את הרגל ב1993 ושוב ב1995, ניסיתם, נכשלתם, שחררו, אדם נורמלי אחרי שנכשל כמה פעמים מגיע למסקנה שצריך דרך אחרת אבל לא אתם, אתם רוצים להמשיך שוב ושוב עד שהסכין תיהיה על גרונכם.
לא מתבייש לומר שכנער חשבתי שאוסלו זה דבר נפלא, האופוריה שהנה כולנו נחיה בשלום הייתה כמו סם ממכר אבל כמו כל נער התבגרתי עם סטירה מצלצלת מהפלסטינים שביום בהיר אחד הפנו את הנשק שישראל נתנה להם על חיילים שהיו איתם בסיורים המשותפים שהיו סמל לשלום שבדרך.

מי זה "אתם" (ניסיתם, נכשלתם)?
באיזה אסכולה אני חבר?
למיטב ידעתי הגישה שהצגתי (בצורה חלקית מאוד) לא נוסתה מעולם.

ועכשיו:
גם הגישה "שלכם" (סיפוח, טרנספר וכד') לא נוסתה. מאיפה הביטחון שהיא תעבוד? היא לא.
זה שפעם חשבת אחרת לא אומר שעכשיו אתה חושב נכון. יש מקרים לא מעטים של "זקנתו מביישת את בחרותו".

בינתיים לא עושים כלום חוץ מלטמון את הראש בחול ולצפות לנס שלדברי נאור (בגלל שאנחנו לא עוקבים אחרי הוראות היצרן) לא יגיע.

והמדינה הולכת לאיבוד, אם כי קשה יותר להבין זאת ממרחק של כמה אלפי ק"מ.