איך לימדתי חרגול גרמני לאכול פאייה. - סיפור מסע.

[השושנים]

...אומרים שהבסיס הטוב ביותר לזוגיות ואהבה זו קודם כל חברות טובה. קצת קשה לקיים זוגיות כשאין
לך מושג על הצד השני והוא נמצא יבשת אחת שמאלה ממך. אז על מנת להכיר את השותף החדש התחלתי
קצת להציק לכאלה שמכרים אותו וקראתי קצת עליו. ככל שנכנסתי לעומק התפתחה בי התובנה הקשה, כמה
אנחנו הרוכבים, נחותים בהשוואה למכונות שאנו רוכבים עליהם, שזה פשוט בזבוז משווע. היכולות המדהימות
שלו יבוזבזו על רכיבה מנהלתית שגרתית מבלי שאני מסוגל לנצל ולו עשירית מהיכולת האמתית שלו.

קחו רוכב מיומן, שטעם קצת מכאן ומכאן, שימו אותו על אותו אופנוע שאתם רוכבים עליו ופתאום תגלו שלאותו
האופנוע נוספו יכולות שלא ידעתם על קיומם, שהוא מהיר יותר, חזק יותר, עביר יותר ובעצם הוא הכל יותר...

חזרתם ועליתם על האופנוע והנבלה שכח את כל מה שהוא יודע וחזר להיות עגלת סופר...

מבחני הדרכים מעמדים מול האופנוע מתחרים אחרים ומסקרנים, צפייה ברוכבים אחרים רוכבים עליהם יכולה
להיות חוויה מסרסת ומתסכלת ופתח מסוכן לתקלות אם מישהו קופץ מעל החגורה ומנסה משהו שבחיים לא
יהיה לו סיכוי אמיתי לעשות.

אני חוזר ומתבונן בגרמני בתמונות, משל לבחור שיוצא לפגישה עיוורת ומתבונן בעמוד הפייסבוק של המיועדת,
עוצם עין בלתי מכוונת, מכווץ מבט בשנייה ואומר לעצמי: יהיה בסדר. כי אחרי המפלץ הכחול, הקרנף השחור,
חרגול זה פרוקי רגליים....