איך לימדתי חרגול גרמני לאכול פאייה. - סיפור מסע.

[השושנים]

מחר בבוקר נפגוש סוף סוף את החרגול הגרמני....

[השושנים]

...שימו לב למגני הברכיים, זאת אולי התמונה האחרונה שתראו אותם, הם יקרעו בכניסה לאנדורה ויוחלפו.
שיטת העמסת הציוד הייתה חכמה והלכה והשתכללה ככל שהתקדמנו ביחד, ההחלטה לקנות תיק גדול הוכיחה
את עצמה ופיזור הציוד בין הארגזים והתיק, והידוק ברצועות קשירה ורשת אלסטית הוכיח עצמו כבחירה טובה.

נפרדנו מהמלון הראשון בברצלונה ואנחנו בדרך לפיריניאים לאנדורה. הבעיה הראשונה שהבחנתי בה היא
שהמתאם בין נק' ספק המתח (המצית) של החרגול שייוצר עבורי ע"י האלכסים כאן בארץ במחיר של 120 ש"ח
לא מתאים. בדגם החדש בית המצית קטן ולא ניתן לחבר שום מכשיר אלקטרוני, אבל...כבר מהבית הצטיידנו
בסוללה חיצונית נוספת, גם את מכשיר ה-GPS לא ניתן היה לחבר לזרוע של החרגול "כי הוא לא המקורי" אבל
גם לכך נמצא פתרון, הג'ינג'ית תשמש גם כמצלמת גופרו וגם כנווטת בעזרת וויז וכרטיס טלפון מקומי, בהמשך
יתווספו לה תפקידים נוספים חכו בסבלנות.

[השושנים]

...אנחנו קרוב לצהרים, יש כ-200 ק"מ עד לאנדורה ועוד קצת עד למלון שנמצא על אחד ההרים על יד, עניין של
שעתיים וקצת לא? ... ממש לא!

הדרך שבחרנו בהמלצת המקומיים עוברת בתוך ישובים מקסימים בהם המהירות המותרת היא 30-40 ויש מצלמות
מרגע שהתחלנו לטפס על ההרים ירדה המהירות וההילוכים לשפל מגוחך. נוף מדהים שמחייב עצירות רבות, פלגי
מים, בתי קפה, וכביש שלא נגמר. החרגול התנהג כמו שהוא יודע, האמת הוא הרגיש לי קצת משונה אחרי הקרנף
ולמדנו אחד את השני בזמן אמת, יותר מדי קרקושים ורעשים זולים נבעו ממנו, מנגנון הקירור שלו מרעיש כמו ברכב זול
והחלפת ההילוכים רחוקה מלהיות משהו שכדי לרוץ לספר לחברה, אפילו במפלץ העתיק ההחלפה הייתה שקטה יותר.
מכלי כזה ציפיתי ליותר...אבל אולי זה בכלל אני.

[השושנים]

לאנדורה הגענו מאוחר אחרי שרוב החניות כבר נסגרו, למלון המדהים הגענו הרבה יותר מאוחר עקב בירבור
שנבע מטעות של מתחילים, הפיצוי שחכה לנו במלון היה שווה הכל...

[השושנים]

[השושנים]

האופנוענים באירופה מנופנפים ביד לשלום בכל פעם שהם רואים אותך זה תענוג והתפתח למשחק נחמד.

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

אנדורה ממוקמת בין ההרים המלון שלנו היה ל אחד ההרים אבל על איזה?....