סוף שבוע ויום ראשון ארורים!!!

[השושנים]

"וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"(ישעיהו ב, ד')


יש דברים, שאם אתה רוצה להישאר שלם לא עושים, או עושים אחרת, יש התנהגויות שצריך למצוא להם את
הזמן והמקום. אין דין רכיבה במסלול, כרכיבה בכביש ציבורי ואין דין רכיבה בכביש ציבורי ביום כיפור,
כדין רכיבה בכביש לפני ליל סדר.

רכיבה על אופנוע מסוכנת ואפילו מסוכנת מאד, אבל גם במקום שהיא נמצאת אפשר ורצוי לצמצם סיכונים.
איך לעשות את זה, זה כבר תלוי בבגרות האישית של כל אחד ואחד.

הבעיה שהרכיבה משכרת ומשקרת, תחושת העליונות, מלך הכביש והעצמת האגו, גוברת על שיקול הדעת
והפזיזות, מפזזת לפני השכל הישר.

רכיבה על האופנוע היא סיכון מחושב, אפשר להגדיל את הסיכון ואפשר להקטין אותו, זה סוג של הימור,
הבעיה היא שברוב הזמן אתה זוכה, אתה מתרגל ששום דבר רע לא קורה, אתה אלוף, אייס ואין עליך בעולם.

אתה מלך הכביש וכל השאר הם נתינים בזויים, מי יכול עליך בכלל, עד שהמזל נגמר.

איך אפשר להתמודד עם זה?

רק בעזרת שכל והיגיון, אם רוב התאונות קורות בצומת, אז להיזהר שבעתיים בצמתים.
אם המהירות מחמירה את תוצאות הפגיעה, להוריד מהירות במקומות מסוימים.
מי שמגרד את גבולות המעטפת, סופו שימצא אותה. שיתמגן ויעשה את זה במקומות שוממים.

הרבה שאלים למה מעלים פוסטים של תאונות והרוגים, בדיוק בשביל זה. להכניס לתודעה,
ללמוד, להכיר את הסיכון בשביל לדעת להתגונן. וכל אחד יכול לבחור את ההתמודדות שלו.
אחד יבחר להפסיק לרכב, אחר יתעלם, ואני בוחר להבין את הסיכון להתגלח על זקן של מישהו
אחר ולחנך את עצמי ליתר זהירות.

זה יקרה לכולם ואם זה לא יקרה לך, זה לא אומר שניצחת במשחק, זה רק אומר שלא שיחקת עד
הסוף. - רן