תיעוד תאונה קלה (סרטון)

[nimi9]

לדעתי היא דווקא באה בדיוק בהקשר הנכון:

צַדְקָנוּת
התנהגות, תחושה או מצב נפשי שבו אדם חש כי הוא צודק, וכי תחושה זו מקנה לו עליונות מוסרית.

אז כן צדקנות, כן דבשת ואני גם אוסיף - עצימת עיניים.

כל אחד שמסתכל על עצמו ואומר שהוא בסדר (גם אם זה "חוץ מעניין אחד") - לא מסוגל לבקר את עצמו מספיק בשביל אפילו רק לקבל את האפשרות שהוא, אולי, לפעמים, לא בסדר.

פעם גם אני הייתי אומר שיש רק 2 עבירות שתמצא אותי מבצע: מהירות ועקיפה מימין. את השניה רק בישראל אגב. וכמוך, גם אם זה היה באמצע שום מקום, בחושך, מצידי בתוך חניון תת-קרקעי.
היום אני מוכן להגיד בפה מלא שייתכן ואני עושה עוד עבירות שלא במודע, את השתיים הראשונות עדיין כן, ואולי במקרים חריגים אפילו עוד אחת או שתיים. למה? כי יש מציאות שלא תמיד תואמת את החוקים היבשים. האם זה עושה אותי בסדר או צודק? לא. בדיוק כמו כל אחד פה שבוחר איפה ועד כמה הוא אזרח שומר חוק ואיפה הוא מפסיק להיות כזה. כשאני בוחר במודע לעשות משהו שלא לפי החוקים, אני גם מקבל על עצמי את הענישה האפשרית. הדרך שבה אנחנו שופטים ומבקרים האחד את השני על העבירות הללו היא פונקציה סובייקטיבית של נורמות חברתיות, לא של מדד אובייקטיבי הקובע מי מאיתנו הוא אדם/נהג טוב יותר. הבעיה לדעתי מתחילה כשאנחנו לא מבינים שאנחנו עושים עבירה ו/או לא מוכנים לקבל את העובדה שעשינו אחת ("לא עצרתי בתמרור 'עצור' כי לדעתי הוא לא צריך להיות מוצב פה").

אז כן - צדקנות.

וזו לא חכמה להשוות בין (אי) תרבות הנהיגה בישראל לבין תרבות הנהיגה במדינות אחרות, במקומות שבהם היא קיימת.
באופן מפתיע משהו מרבית הנהגים פה נוהגים מעבר לים הרבה יותר מתורבת, ובאותו אופן רק הפוך - אותם נהגים מתורבתים משם באים לפה ומאמצים מהר מאוד את חוקי הג'ונגל. עצוב, מביך, אבל נכון.*

* הכותב גר, נהג ורכב בחו"ל בעבר, וחי כיום במחיצת אנשים שעשו את הדרך ההפוכה.