הבנות של הארלי.

[erani99]

טוב שושנה, הנה תשובתי ונפלת על אחד שממש ממש לא בכיוון של פרופיל האופנוען המוכר:
הוצאתי רישיון רק בגיל 24 כי בכלל רציתי לתייר את ארה"ב בפרט ואח"כ את שאר היבשות הגדולות בכלל. לשם המשימה אכן חיפשתי הארלי, אממה בתפוח הגדול כלי הכי משומש ספורטסטר מסכן 883 היה עולה לי יותר מחצי מהסכום שחסכתי לכ-ל הטיול !!!, נע אז ב 93' בסביבות 5 וחצי~ 6 אלף דולורס !!!. אחרי שירד האסימון מהר שאני לא רק מבזבז את הוני על סוס ברזל שגם יכול מאוד להיות שיצוצו בעיות אמינות בדרך (יותר מ 12 אלף מייל בחצי שנה עברתי, ורובם עם ציוד ובת זוג, הוסף לכך כלי ראשון שלי ללא ידע במכונאות כלל), הפנתי את החיפושים ליפנים, שעלו פחות משליש מזה !!!. והנה כלי ראשון שעבר ללא כל בעיות את ה 12600 מייל עם הציוד בת הזוג בחום/קור/מדבריות/הרים היה הונדה קרוזר שנת 83'.
כשחזרתי לארץ עברתי לכלי כביש ואח"כ בסביבות גיל נושק ל 40 עברתי לספורטתיור. אף פעם לא היה לי הצורך הרצון והדודא לשייף אוזניים/ברכיים להרים קדמי ולראות את סקאלת הסל"ד בקצהה העליון. זה שהיה לי את הכלי הכי מהיר בעולם על הכביש הציבורי באמצע שנות ה 90' ועכשיו יש לי מפלצת עם 160+ סוסים גרמנים לא אומר שאני צריך להגיע למנתק בראשון. אצלי תמיד היה סקס אחר, כזה שבא ברגוע עם יד על הגז והשנייה נחה על הברך בשיוט של 120~140 ונהנה מהרוח והנוף מסביב.
אולי אני הארליסט ללא הארלי, סורי אבל את ההזדמנות הכלי האמריקאי שמיוצר במילווקי פספס בגדול מבחינתי והפסיד לארץ השמש העולה כבר בהתחלה, ב 93' במשחק ה-בית, גם תקציבית וגם אמינות. מאז אני רק מחכים יותר וסוסי הברזל האמריקאים מתרחקים יותר ויותר מציפיותי מהסוס שעליו אני חפץ לרכב ולהחזיק.. קאפיש?

נ.ב.
בסדום-ערד ביקרתי רק פעם אחת עם דו"ג, זה היה לפנות בוקר לפני כשלוש שנים בדרך למצדה כחלק מנחש הכלים. מה אגיד לך?.. מי שאוהב את הסיכון הזה בסיבובים העיוורים האלו שיבוסם לו. אני מעדיף רצועות ארוכות עם אפקסים מאוד רחבים כדי שלא אצטרך לדאוג שיקפוץ לי לנתיב איזה דגנרט ממול או חיה מהצד