התחדשתי קאוואסקי gtr 1.4

[lokimonster]

אילת -
במסגרת תפקידי בעבודה אני אמור לבקר בלשכות שלנו בכל הארץ.
מאחר והתחדשתי בכלי חוצה יבשות החלטתי לוותר על רכב או טיסה ולהגיע לאילת ביעף נמוך על גבי הקאוואסאקי.
לאחר חשבון נפש והערכות שכללה תולעים לארגז האחורי + קומפרסור + בוסטר וכמה בקבוקי מים, כיסוי,ואמצעי נעילה.
במזוודות הצד נארזו בגדים להחלפה, נעליים, כפכפים, וווסט קירור ( קירורית ) שעובד על בסיס של נידוף מים ויושב תחת הג'קט.

המזוודות של הGTR הן בעלות מנגנון ניתוק מהיר כך שהן כמו מזוודה לכל דבר, מנתקים אורזים ומחברים חזרה- מגניב לאללה.

יצאתי מירושלים באיחור אופנתי סביב השעה 05:00 לכיוון אילת.
עצרתי באלמוג לתדלוק וויתרתי על הקפה הדלוח שלהם (אחד הגרועים בארץ ) והמשכתי לכיוון אילת.
הקטע שבין אלמוג לכביש הערבה התאפיין בשינויי טמפרטורה כאשר שככל שהדרמתי נהיה יותר נעים. ( יש לציין שלא השתמשתי בקירורית עד אילת).
הקוואסאקי מצידו שיתף פעולה והפניות נעשו בקצב משביע רצון והרמוניה מושלמת של צליל מנוע הטייה ובוב דילן בסקאלה ריידר.
עצירה הבאה הייתה בחצבה שם שתינו קפה מילנו רבע מיכל לכל צרה שלא תהיה והמשכנו דרומה.

באחד המקטעים נתקלתי בשיירה של כלי רכב אותם עקפתי ( כמובן אחד אחד ולא כמקבץ).
הסיבה לשיירה מסתבר שלוש נבלות של חברת תעבורה שנוהגים משאיות להעברת מכוניות כשהם צמודים אחד לתחת של השני ובכך מונעים אפשרות של עקיפה ( בייחוד בקצב תאוצה של כלי רכב רגילים).
חיכיתי לקטע מישורי שייתן לי טווח ראייה ואז יצאתי לעקיפה תוך שאני לוחץ ברביעי את המצערת.
הקוואסאקי קיבל חיים חדשים ונתקלתי בתופעה שלא הכרתי.
האופנוע מצוייד במערכת תזמון שסתומים משתנה שכנראה נכנסת לפעולה כשלוחצים חזק.
הקוואסאקי נתן קריאת קרב והתחושה הייתה תאוצה וצליל ותחושה שמזכירה החלקה של המצמד.
עקפנו חיש קל את בני הבלי יעל והמשכנו בקצב מהלתי לעבר אילת תוך שאני נהנה מהצל הנשקף מימין והנוף.
נחתתי בשלום באילת ולשמחתי המזג אוויר היה סביר יחסית.

בחזור יצאתי סביב 4:00 תדלקתי ביציאה מאילת ויצאתי לירושלים.
כדי לא לסבול מהחום לבשתי את המכנס הממוגן מעל התחתונים (בלייד מאוורר) ואת הקירורית.
מלאתי פחות מרבע טנק ויצאתי צפונה.
בשל החושך רכבתי במתינות יחסית ובכל זאת עלי לציין כי מערכת התאורה של הGTR לא פחות ממושלמת.
האור הגבוהה מהיר קדימה ומתפרש לכל רוחב הכביש ואני לא זוכר שהיה לי אופנוע שמאיר טוב כמותו כולל מכוניות.
הקירורית כצפוי עזרה מאוד והחזיקה מעמד כשעה וחצי של רכיבה וסביב שפך זוהר עצרתי בתחנה והסרתי אותה ( היא עדיין הייתה רטובה אבל העיקה ולא עזרה) ומלאתי עוד רבע מיכל.
המשכתי צפונה לכיוון ירושלים תוך שאני נהנה מההטיות, הנוף והמוזיקה בדיבורית.

סיכום:
1. מערכת תאורה מ צ ו י י נ ת!
2. חום מנוע בקצב רכיבה גבוהה פחות מורגש במהירות חוקית עשוי להעיק בדגמי 2010 פתרו את הבעייה.
3. אומנם אנידיווידואלי אבל רכבתי כשעתיים רצוף לפני שהעכוז והחלק הקדמי של הקרסול נתנו אותות של חוסר נוחות.
4. לא חישבתי את צריכת הדלק אבל הערכה שלי של כ18 קילומטר לליטר בקצב רכיבה משתנה.
5. הבולם האחורי היה במצב מכוון לשיכוך בינוני - במהמורות הוא קצת "בועט" מעבר לזה אופי אמריקאי רך ובכל זאת בעיקולים אפשר הטיות מכובדות ללא דרמה וזאת למרות המשקל שהיה בארגזים.
6. נשיאת ציוד - נהדר כמצופה מאופי הכלי.
7. בלמים מתקשרים מצויין לא מתעייפים תחת עומס.
8. בטיחות אקטיבית - יודע להאיץ ומתנהג מאוד יפה בתחום הדינאמי וכאמור בלמים טובים שלא מתעייפים (התחממות וכו').
9. עונה יפה להגדרה של ספורט תיור.
במחיר של כ50 אלף שקל יש לנו חבילת ביצועים הלקוחה ממכוניות על, נוחות טובה ויכולת מצויינת (אני מניח - מקווה שלא אתבדה) שמגובה באמינות יפנית.