מתן טיפ לנותני שירות - בעד או נגד?

[shushu]

עשיתי יום אחרי זה ניסיון נוסף.
אותה פיצריה אותה הזמנה ואכלנו אותם האנשים.
על 110 השארתי לו 10. בשבילי זה זניח.
היה טעים.
אז כן. הכל בראש.


אגב, אם אתה מוריד לי פיצה חמה לאילת - 200 שקל.
יל דלק יצא לך יותר.

שמע אברי הניסויים שלך כל כך מורכבים שמגיע לך נובל עליהם

[אברי]

שמע אברי הניסויים שלך כל כך מורכבים שמגיע לך נובל עליהם

הכל בשם המדע בידיוני

[ofir]

אברי - הבנת למה התכוונתי...

[nihrider]

החיים שלך שווים כמה שקלים?
לך תעבוד במקדונלדס או תחנת דלק, עדיף לך.

[Tsachi]

החיים שלך שווים כמה שקלים?
לך תעבוד במקדונלדס או תחנת דלק, עדיף לך.

לא הבנתי מה אתה רוצה

[אברי]

לא הבנתי מה אתה רוצה

שתגיד לו שזה בסדר.

[ktm690smc]

החיים שלך שווים כמה שקלים?
לך תעבוד במקדונלדס או תחנת דלק, עדיף לך.

למה לי לשבת רגל על רגל בתחנת דלק, או למכור בקיוסק, או לעשות צ'יפס במקדונלדס כשאני יכול לעבוד פחות קשה מהם ולהרוויח יותר?

[eran1100]

שיר הלל לשליח / ג. וילצ'רסקי
כשאתה בוחר לעבוד במשלוחים אתה יודע בדיוק למה אתה עושה את זה: אתה סטלן, אתה לא יכול לחיות עם בוס על הראש ובטח שאתה לא מסוגל לספוג מגע עם לקוחות במשך יותר מ-20 שניות.
אתה משייט בדרכים ומתחבר לעצמך: אתה חושב לעצמך, שר לעצמך, מתקרב לעצמך, ממש כמו בטיול ארוך במזרח. ובטיול כמו בטיול אתה גם נהיה רוחני: אתה כבר לא רואה רמזורים, מכוניות והולכי רגל, אתה רואה רק מספרים ירוקים עולים ויורדים, כמו במטריקס, ואתה הוא האחד.
מתחילות לך מחשבות פילוסופיות: "מהם הרמזורים בעצם? עמודי אורות שמחליטים בשבילנו מתי לפנות בשבילי החיים?" אתה נהיה מאסטר, אתה רוכב על האופנוע כמו היה סוס אצילי; אתה מרגיש אותו, אתה נושם אותו, אתם גוף אחד - רק אתה מסוגל לעצור אותו ברמזור באמצעות הגז בלבד, בלי הברקסים ובלי להיעזר ברגליים - זאת אהבת אמת, זאת משמעותה של אינטימיות.
לא סתם קוראים לך שליח – אתה לגמרי בשליחות, ולפעמים אתה תוהה למה אין לך סירנה כמו לאמבולנס או לכבאית, אתה הרי ממהר עכשיו לכבות את רעבם של בני האדם, זה נעלה לפחות כמו לכבות שריפה.
כששוטר תנועה עוצר אותך על מהירות אתה מרגיש ממש כמו צ'ה גווארה שנתפס ע"י השלטונות – גם צ'ה עבד בשביל האזרחים וגם הוא נרדף ע"י המשטר. מה הם מבינים בכלל המנייאק האלה? יושבים להם מדושנים בניידות המחוממות שלהם, שעה שאתה מפלס באומץ שביל דו-גלגלי ברוח ובסערה. את השוטרים שרוכבים על אופנועים אתה הכי מתעב – בעיניך הם שליחים שבגדו, רוכבים כמוך שערקו לצבא האויב.
אתה חוזר הביתה, מוריד את הקסדה והמדים והיא רואה שוב בעיניך את הזוועות: את המכוניות שחתכו אותך, את נהגי המוניות שקיללו אותך, את הצעקות של הבוס, את הלקוח שבחיוך מאולץ הביא לך את הסכום המדויק ותוך כדי שהוא מדבר בטלפון טרק לך את הדלת בפנים, את הכלב שרדף אחריך עד היציאה מכרמליה, את ההחלקה בסיבוב של פרויד, את המרק שנשפך לך בארגז ואיכשהו הצלחת להחזיר אותו לקופסה... היא רואה את הכל, אבל היא לעולם לא תבין אותך באמת.

[eran1100]

יאללה עוד אחד

גדי ליום גשום
מזג האוויר הסוער גרם לי להיזכר בתקופה שבה הקרבתי את גופי למען המדינה. זאת הייתה תקופה שלא היה בי פחד, שלא ראיתי בעיניים, שהייתי מוכן ללכת עד הסוף. ככה זה כשאתה כל כך צעיר וכל כך חדור מוטיבציה; בדיוק בגלל זה הם מגייסים אותך כשאתה כזה צעיר: הם יודעים שאתה תתן את הכל, שתציית בצורה עיוורת גם כשהמצב ייראה לך לא הגיוני, גם כשהסיטואציה תהיה בלתי אפשרית. הם יודעים שבגיל הזה שיקול הדעת שלך לא קיים ואתה פשוט תצדיע ותבצע את המשימה.
היינו עומדים בתדריך לפני היציאה לשטח, חבורה של אמיצים שנבחרו בקפידה, אחרי מיונים שלא הותירו ספק שאנחנו אלה שנרכיב את הצוות הזה. עם הקסדות על הראש, לבושים במדים, עליהם חרמוניות ועליהן חליפות סערה, הקודקוד היה מחדיר בנו אומץ ונחישות לצאת לפעולה במזג האוויר הבלתי אפשרי, כשכל מה שהיה לנו בראש זה שהאזרחים סומכים עלינו שנעשה את העבודה ונאפשר להם להמשיך את חייהם בשלווה ובביטחון.
אני זוכר בבירור את הרגע ההוא שנפצעתי. לא היה לי סיכוי... אני זוכר רעש גדול ומכה חזקה ברגל. ואז שקט... דם בכל מקום... הקסדה שלי עפה רחוק ממני ואני כבר הייתי בטוח שזה הסוף. התעוררתי בבית חולים. כל החבר'ה היו ליד המיטה שלי, מסתכלים עלי בשתיקה. דבר ראשון ששאלתי היה: "אם כולנו פה, מי עושה את העבודה?" החבר'ה צחקו בעצב: "שתוק כבר יא מורעל, רק תנוח". כולנו ידענו שאין מצב שאני נשאר בבית החולים הזה יותר מכמה ימים; אני חייב לחזור ליחידה שלי, לחיים שלי.
החזקנו ידיים בעיניים דומעות וידענו שאנחנו חלק ממשהו גדול ומרגש, משהו שיעצב את האישיות שלנו, משהו שיחשל אותנו מכל דבר שיגיע בעתיד. היינו השליחים של הסנדוויץ'-בר בחיפה.
פעם שליח תמיד שליח
גדי וילצ'רסקי

[nihrider]

אם אתה עובד פחות קשה מהם, למה מגיע לך טיפ ולהם לא?

שליחים שלא יצא להם לקרוא snow crash, מומלץ

The Deliverator belongs to an elite order, a hallowed subcategory. He's got esprit up to here. Right now, he is preparing to carry out his third mission of the night. His uniform is black as activated charcoal, filtering the very light out of the air. A bullet will bounce off its arachnofiber weave like a wren hitting a patio door, but excess perspiration wafts through it like a breeze through a freshly napalmed forest. Where his body has bony extremities, the suit has sintered armorgel: feels like gritty jello, protects like a stack of telephone books.

https://chnm.gmu.edu/courses/omalley...snowcrash.html

[ktm690smc]

אם אתה עובד פחות קשה מהם, למה מגיע לך טיפ ולהם לא?

שליחים שלא יצא להם לקרוא snow crash, מומלץ


https://chnm.gmu.edu/courses/omalley...snowcrash.html

כי אני מסתכן על הכבישים והם לא. כי אני יכול להגיע לבית חולים או לבית קברות, כי אני נוסע בגשמים ובקור להביא לך את האוכל
חם ומהר, הם לא, כי כשהבחור בקיוסק יושב רגל על רגל ורואה טלוויזיה, ההיא בחנות בגדים מעבירה משמרת של 6 שעות עם החברות בחנות,
זה למה.
ולא אני לא מזלזל באף אחת מהעבודות, אבל כמו שאמרתי בעבר, לא סתם התחיל המנהג של לתת טיפ לשליחים, והם הראשונים בטרימינולוגיה
לקבל את הדבר הזה שנקרא טיפ. למיטב ידיעתי.

[Tsachi]

אם אתה עובד פחות קשה מהם, למה מגיע לך טיפ ולהם לא?

אתה נכנס לזוטות ומחפש אותנו בין המילים. אף אחד לא אמר שלX מגיע ולY לא. דחילק, אם למקדולנס היה אפשרות לתת טיפ, הייתי הראשון שמפרגן.
סה"כ אני וקטמ טוענים, וזכותך שלא להסכים, שעקב הסיכון העצמי הגבוה בעבודתו של שליח רכוב, טיפ במקרה שלו יהייה מוצדק אף יותר מנותני שרות שעבודתם לא כרוכה בסיכון. זה כמובן לא אומר שלהם לא מגיע ואף אחד לא אמר את זה.

[ofir]

יש לי הרגשה שבעבודה שלי יש קצת יותר סיכון...

אתה בהחלט חסר פרופורציות.

אולי זה הגיל הצעיר או הקרבה המידית למקצוע,

להיות שליח זה אומר בגדול. - יש לי רישיון נהיגה, ובכך מסתכמים הכישורים שלי.

יש יוצאים מהכלל,
עבודה זמנית/נוספת,

אבל בעיקרון-
והנה אני נותן פה טיפ-
אי אפשר להסתמך על תשר.

מוסכמות חברתיות יכולות להשתנות, וכך דעתך בעוד 10 שנים, או שלא.,

בשורה התחתונה ביקשו ממך לשנע משהו מנקודה לנקודה.
הצלחת.
בוא לא ניסחף עם הסיכון ונזכור שבפורום זה נמצאים רוכבי דו גלגלי,
ורובם כנראה שלא יפסיקו לרכב גם אם תשלם להם.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[ktm690smc]

יש לי הרגשה שבעבודה שלי יש קצת יותר סיכון...

אתה בהחלט חסר פרופורציות.

אולי זה הגיל הצעיר או הקרבה המידית למקצוע,

להיות שליח זה אומר בגדול. - יש לי רישיון נהיגה, ובכך מסתכמים הכישורים שלי.

יש יוצאים מהכלל,
עבודה זמנית/נוספת,

אבל בעיקרון-
והנה אני נותן פה טיפ-
אי אפשר להסתמך על תשר.

מוסכמות חברתיות יכולות להשתנות, וכך דעתך בעוד 10 שנים, או שלא.,

בשורה התחתונה ביקשו ממך לשנע משהו מנקודה לנקודה.
הצלחת.
בוא לא ניסחף עם הסיכון ונזכור שבפורום זה נמצאים רוכבי דו גלגלי,
ורובם כנראה שלא יפסיקו לרכב גם אם תשלם להם.


Sent from my iPhone using Tapatalk

נכון, העבודה היא לשנע משהו מא' לב' בפרק זמן מסויים, מה זה קשור לכישורים של שליחים?
מה זה קשור למוסכמות חברתית? כמו שאמרתי מקודם, וכנראה אתה בכוונה לא מוכן להבין את זה, המנהג של לתת טיפ
לשליחים בעולם ובארץ התחיל בדיוק מהסיבות הללו, ובעיניי זה גם מוצדק. אם בעינייך לא, סבבה.

טיפ לשליחים הוא מנהג שלא התחיל מאתמול ולגמרי בצדק, אז אתה יכול לקרוא לזה אפקט העדר שאיזה מישהו בארה"ב התחיל אותו
לפני 50 שנה ומאז כולם נוהגים כמוהו, אף אחד לא אמר שזו לא זכותך להביא טיפ.

טוב, טוחנים מים.

[nihrider]

הטיפ זה לא בונוס, מראש דופקים אתכם במשכורת ורק עם הטיפ אתם מגיעים למשכורת נורמלית.
למה אתם כלכך מתעקשים שזה טוב שדופקים אתכם זה משהו שאני לא מבין.