בוא נחשוב...
סדרת ה-500 של הונדה אלה אופנועים מעוד "קטנועיים". פרקטיים, נוחים, ללא יומרות מיוחדות.
כנ"ל גם האופי שלהם - התנהגות כביש בטוחה, אך לא מאתגרת, מנוע גמיש וחלק - אך חסר אופי. ידודיתיות למשתמש על חשבון ייחוד ואופי.
אפילו הצליל קטנועי למהדרין.
איזה קשר יש להונדות האלה לכלים של פעם, שהיו כידוע עשויים מברזל, ורוכביהם היו עשויים מפלדה? בעיניי, המהלך הזה של הונדה שקול ללבנות אופנוע רטרו על בסיס הג'וימקס.
מי שרוצה את הדבר האמיתי - יש מוטו-גוצי V7. מי שרוצה שזה גם יסע כמו אופנוע מודרני - יש דוקאטי סקרמבלר. ההונדה הזה, הוא חיקוי זול של אופנועי רטרו אמיתיים, כאלה שבאו לשחזר את חווית הרכיבה מפעם. בגלל זה ה"איכס".