ציטוט ההודעה בתגובהתודה על השיתוף!
טוב שזה נגמר רק בפגיעה קלה באגו.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אוקיי אז.. ככה, אני במקור חיפאי, והכרתי מישהי מדהימה מנתניה, לילה של חמישי ישנתי בסה"כ 3 שעות, יצאתי לעבודה, ובעצם לא ישנתי מאותו לילה ועד 5 לפנות בוקר של יום שבת
כפי שציינתי, הכרתי מישהי מנתניה, נסעתי אליה, לאור השתלשלות של הדברים שקרו, יצא שנסעתי חזרה לחיפה רק ב 5 בבוקר ( מזכיר שאני למעלה מ 48 שעות בלי שינה בכלל )
עליתי על ההגה, התחלתי את הנסיעה בתוך העיר ו 20 ק"מ בכביש 2 לכיוון צפון, הכל טוב ויפה עד שהתחלתי להרגיש במן.. עייפות שקשה לשלוט בה, עייפות שנובעת גם מחוסר שעות השינה וגם מזה שנסיעה ברכב לא יכלה להפוך ליותר משעממת ממה שהיא הייתה.
אז בתור התחלה הרגשתי את העיניים שלי נורא נורא נעצמות ושאין לי שום יכולת לשלוט בזה, התחלתי להתעורר במן.. התקפים כאלה של התעוררויות תוך כדי שאני לא מפסיק לסטות בין הנתיבים.. במשך נסיעה של 35 ק"מ התפללתי לקב"ה שיתן לי שוליים רחבים יותר או תחנת דלק לעצור בו ופשוט לדפוק שינה בשביל להגיע הביתה בשלום.. אבל זה לא קרה
כמעט 50 ק"מ בכביש 2 של נסיעה רצופה בלי שום תחנות דלק או שוליים רחבים שאפשר לרדת אליהם
זה היה סיוט, לא הפסקתי להירדם ולהתעורר כל שנייה, וזה לא סתם לעצום תעיניים כי עייפים, אלא זה הרבה יותר חזק מזה, סוג של תחושת עייפות שהיא פשוט מאוד בלתי נתנת לשליטה !
לא חוויתי דבר כזה מעולם ולכן לא חלמתי שזה בכלל הגיוני להירדם על ההגה
אחרי כמה עשרות דקות שאני נלחם בעייפות.. נכנעתי, זה היה סוג של איבוד הכרה, הרגשתי שהעיניים שלי פקוחות ושמצד שני אני רואה דברים אחרים.. כמו חלומות, ממש מעבר בין תמונה אחת שהיא הכביש, ותמונה שנייה... סתם חלום, ואז הגיע הבום.
סטיתי עם הרכב מהנתיב הימיני לשוליי הדרך עד שפגעתי בגדר הפרדה, הרכב התחיל להסתחרר מעט אבל מזל שהצלחתי להתייצב כשאני על מהירות של 120 קמ"ש.. כל תנודה הרגישה כאילו אני עולה לשמיים עם האוטו
בסופו של דבר הגעתי הביתה בשלום.. ועם סוג של נזק מנטלי.. פגיעה באגו, איך קרה שאני? קיבינימט, אני !? נרדמתי על ההגה.. לא שתיתי, לא עישנתי כלום, כולה יצאתי עם מישהי לנתניה, אבל בסדר.. העיקר שאני בריא ושלם ושלא קרה לי כלום ( יכל להיגמר באסון מחריד )
דגשים בזמן נסיעה גם על האופנוע וגם ברכב
מרגישים עייפים? לא משנה כמה אתם מתים לעוף הביתה, תעצרו בשולי הדרך, בתחנת דלק, דפקו שינה.. תשתו קפה, יודעים שיש לכם נסיעה ארוכה? קחו איתכם סטוקים של משקאות אנרגיה תאמינו לי שזה עוזר, פתחו את כל החלונות ברכב גם אם קופאות לכם הביצים, שימו מוסיקה על פול ווליום גם אם הלכו לכם האוזניים, העיקר !!!! לא להגיע למצב של להירדם על ההגה
לי הסיפור הזה.. נגמר בזול, נהגים אחרים לא זכו להינצל !
גם אם אתם ממהרים לאדע לאן, החיים יקרים מדיי בשביל לאבד אותם ברגע כזה טיפשי, מיותר וחסר אחריות
אז נהגים יקרים, תנהגו בזהירות, ואם אתם עייפים ויש לפניכם נסיעה ארוכה... תוותרו מראש !
שבוע טוב ומלא בבשורות טובות.
נערך לאחרונה על ידי Jack_R1; 28-02-2017 בשעה 10:58. סיבה: ה-BOLD המחריד ירד מההודעה
תודה על השיתוף!
טוב שזה נגמר רק בפגיעה קלה באגו.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אהבתי את המסקנה האחרונהרק שאני חושב שהדרך הכי טובה לישם אותה היא להימנע מהמצב לגמריי, כלומר או לא לינהוג (תחבורה ציבורית) והכי טוב לישון בבית להכיר שלגוף האדם יש מגבלות ולא צריך להתחיל לנקר על ההגה כדאי להבין שהגענו אליהם. זה לא שהבן אדם בפעילות מבצעית.העיקר !!!! לא להגיע למצב של להירדם על ההגה
תשתף כמה שיותר לאותם שאומרים שלהם זה לא יקרה.
טוב לשמוע שזה נגמר רק בפציעה באגו ונזק קל לרכב (לפי התמונה). עייפות מסוכנת יותר מכל דבר אחר על הכביש, כי בניגוד לכל שאר 'משפיעי התודעה' למיניהן, כי אין דרך לשלוט עליה. המצב של עייפות קיצונית הגוף פשוט מכבה את עצמו כמנגנון הגנה ואין שום דרך לעצור את זה למעט שינה. מניסיון אישי, עדיף לוותר על הנסיעה במצב עייפות מאשר להתגרות בגורל. לגבי 'עזרים' להילחם בעייפות, אני לא צורך משקאות אנרגיה, אבל חלונות פתוחים, מוזיקה חזקה והרבה שתיה (כדי למלא את השלפוחית, עוד מנגנון הגנה של הגוף) עוזרים קצת, אבל הם לא תחליף לשינה, אפילו של שעתיים.
יצאת עם מישהי מנתניה תאמין לי יצאת בזול.
Honda Forza 750
בן 38, רוכב על אופנועים 22 שנה כבר, והוגה מטבע הלשון 'ילד A1'
תעבור לידני,אתה לא תרדם על ההגה,תשתמש פחות בטלפון ובדברים אחרים שלא קשורים לנהיגה ובאופן כללי תיהיה יותר מרוכז בנהיגה.
אני חיי בשביל למות על האופנוע שלי.
שמח לשמוע שיצאת בשלום.
החלק הלא פחות חשוב פה זה שאתה למדת לפעמים הבאות.
מובי זה לא קטנוע,מובי זה אל.
העייפות פוגעת גם בכושר השיפוט שלנו וביכולת קבלת ההחלטות:
באין שוליים רחבים/תחנת דלק, הדבר המתבקש הוא לרדת במחלף הקרוב - שם כמעט תמיד יהיה מקום יותר מתאים ופחות מסוכן לעצור בו, מאשר שוליים צרים על כביש מהיר.
פות"ש כבר הבין את הפוטנציאל הקטלני שבנהיגה (וגם רכיבה!) כשעייפים. מצד שני, אם מישהו אי פעם נקלע לסיטואציה דומה, קחו בחשבון את האפשרות שציינתי...
שבוע טוב ורכיבות טובות
נשמע כאילו ידעת והרגשת שזה הולך לקרות, ובכל זאת המשכת לנהוג, וכמה מפתיע - זה קרה...
את כל מה שכתבת כאן כ"לקח" מהתקרית שלך, הבנת וידעת בזמן אמת, והתעלמת מזה. למה שבפעם הבאה זה יהיה אחרת?
אשמח לשמוע איפה בכביש החוף בין נתניה לחיפה יש קטע של 50 ק"מ בלי שום מקום שאפשר לעצור. שום קטע עם שוליים, שום צומת שאפשר לפנות בה ולרדת.
כל הדרך מנתניה לחיפה היא איזה 65 ק"מ.
בקיצור, אתה בדיוק הנהגים שמהם אנחנו צריכים להזהר.
זה קרה לי בערך 10 ק"מ לפני שהגעתי לחיפה, לא זכור לי בדיוק איפה.. ואתה צודק ולא צודק, לא התעלמתי מהעייפות, כשיצאתי מנתניה לא הרגשתי את העייפות הזאת ברמה כ"כ קיצונית ב 20-25 ק"מ הראשונים של הנסיעה, כן הרגשתי את אותה עייפות אבל ברמה אחרת לגמרי, הסיוט התחיל כשעברתי ת-30 ק"מ הראשונים בכביש 2 מכיוון נתניה לחיפה ושהכל היה ממש ממש חשוך, ולא יודע.. פשוט לא ידעתי מה לעשות, גם יכול להיות שהייתי כ"כ עייף שלא שמתי לב לפניות או מחלפים, זה פשוט היה נראה כאילו אני בכביש שהוא דוך לחיפה בלי שום עצירות או פניות.. ואתה צודק אני באמת מסוג הנהגים שצריך להיזהר מהם כי אני... מאלה שלומדים על הבשר לצערי, אבל אני עדיין משתדל כל הזמן להתמתן ולא לעשות שטויות, בכללי אני בכלל רוכב על אופנוע ובקושי יוצא לי לנסוע ברכב, ספציפית במקרה הזה פחדתי לנסוע על האופנוע עייף ובלילה כשחשוך ונסיעות ארוכות ועוד ביום שישי..נכתב במקור על ידי doutsh
נערך לאחרונה על ידי Jack_R1; 28-02-2017 בשעה 11:00.
ידוע שנהיגה בעיפות שווה להניגה בשיכרות.
על אופנוע קצת קשה יותר להרדם אבל אכן ברכב הרבה יותר קל לשקוע עד שזה מאוחר מידיי.
קורה לכולנו במהלך החיים שאנו מאמינים שהיה בסדר ויוצאים לדרך.
יש לי פטנט רשום.. הכי טוב להשאר ער זה לפצח גרענים במהלך הנסיעה. האוטו נראה כמו מזבלה (גם אם שמים שקית על הרגלים) אבל אתה נשאר ער.
איכשהו רעש הפיצוח וההתעסקות מעירה.
שיהיה לכם תמיד גרעינים בתא הכפפות. זה עובד
לעיסת מסטיק גם עוזרת...או להימנע מלצאת עם נתנייתיות :-)
יצאת בזול, יכולת לרצוח רוכב או נהג, או פשוט להרוג רק את עצמך.
Tracer 900
קרה לי גם לפני הרבה זמן.. מפחיד.. זה סוג של עייפות שאין מה לעשות נגדה..
במקרה שלי סטיתי מהנתיב נסיעה והתעוררתי בנתיב הנגדי, במזל לא הגיע רכב ממול.
מאז לא לוקח צ'אנסים, גם במרחק של 10 דק' מהבית עוצר להתרענן.
איך המקרים האלו יכלו בכיף להגיע לחדשות ולהכנס לסטטיסטיקה...
הרשאות פרסום