אני מרשה לעצמי לשתף אתכם למרות שאין בינינו היכרות אישית, כי אני יודע שיש כאן אנשים
בוגרים בעלי ניסיון חיים וחוכמה, וזה משהו שאני צריך כרגע.
מה גם שהספקתי לדעת שיש כאן קהילה של אנשים טובים שרק רוצה לעזור.

בכל מקרה, אני אגש ישירות לעניין, הוא לא נוגע בתחביב שלנו בכלל.

אני בן 23 ו4 חודשים תכף. מאז השיחרור מהצבא אני לא מוצא את עצמי.
הייתי 5 ימים באמסטרדם מאז שהשתחררתי וזהו, חוץ מזה לא עשיתי איזשהו טיול.
אני עובד בעבודה מסודרת בכמעט 3 שנים האחרונות, אני שליח במסעדה, הכסף טוב, העבודה לא יותר מדי קשה,
אבל אני מרגיש שאני עומד במקום.
לצערי שקעתי יותר מדי בעבודה מאז השיחרור מהצבא. לא בילויים, אולי ממש פה ושם, חברים שאומרים שאני עובד יותר מדי,

הגעתי למצב שאני מרגיש כמו רובוט - קם בבוקר, לא עושה כלום יותר מדי, בקיץ הולך לים כמעט כל יום בבוקר רובץ שם כמו
שאני אוהב עד הצהריים וב6 בערב לעבודה עד 12 בלילה.
בחורף אני רוב הזמן בבית, בערב עבודה - שגרה כזו לא מעניינת יותר מדי.
זו גם הסיבה שבדיעבד הבנתי שאני לא בקשר זוגי ובמערכת יחסים למרות שאני די רוצה - כי אני פשוט הייתי שקוע רק בעבודה/בית, וזה משהו שהחלטתי להפסיק בזמן הקרוב.

מבחינת לימודים אמא שלי יושבת לי על הווריד, רק שאני לא יודע מה ללמוד ובגלל זה סחבתי את זה כמעט 3 שנים מאז השיחרור.
הגעתי להחלטה שבחודש הקרוב אני יורד מעבודת השליחות ומפחית דרסטית בימי העבודה, במקום לעבוד 6 ימים כשליח אעבוד
4-5 פעמים בשבוע ואוכל גם לשלב בקרים כדי שלא אעבוד ואהיה תקוע בערבים. חלאס, שיהיה לי גם זמן לעצמי ולחיים שלי.
מאמין שזה לא צעד שמספיק אבל זו התחלה.

יש לי המון סלט בראש, לא מוצא את עצמי, לא מבחינת קריירה (לימודים), לא מבחינת זוגיות (רק כרגע) - לא מבחינת כלום.
זו תקופה שהביאה אותי לדיכאונות לא מעט פעמים ושאני מקווה לצאת ממנה בקרוב, כי בחיים לא זכרתי את עצמי ככה.

תודה מראש לכל המייעצים, מעריך את זה