ואז העברתי את מפת הצתה למצב A...

נתחיל במשפט הסיכום, מכירים את הילד השובב זה שעושה בלאגן
שאם אתה היית עושה אותו היו מענישים אותך, אבל לו תמיד סולחים?

ככה ה-MT 09 טרייסר, אני אשם הייתי אחראי מדי, שקול, זהיר
ילד טוב ירושלים...לקחתי אותו לרכיבת מבחן, ככה סובב בר בהר
נס הרים והסביבה (יותר מפעם אחת, אבל שיישאר בינינו כן?)

רכבתי במצב הסטנדרט בשביל להכיר להתוודע לא להסתכן סתם,
הוא בסדר כזה, שלום שלום, עושה מה שאומרים לו קליל, כיסא ארור
שהזכיר את נהיגת הנגמ"ש בסדיר, ב-7000 סל"ד הוא משמיע רעש
שנשמע משהו בין ניסור תרנגולת לצעקה מתחת למים וריטה כשהיא
אוכלת מצות, חנוק כזה מפוזר לא ברור ומרגיש עסוק מאד.

ישיבה נוטה קדימה לא בדיוק כוס התה (ססססאומו למה תה, בירה!)
שלי, אבל אפשר לחיות עם זה, אם היה בשביל מה...

אז בפעם השנייה שעליתי לכיוון נס הרים האצבע נשלחה מעצמה לבורר
ומאז....אני לא זוכר מה לא בסדר באופנוע...

עכשיו הרגשתי בבית האופנוע יודע לזנק יודע לקמט אספלט, רבאק הוא
נוסע, אפשר לעקוף...

בניגוד לויסטרום שם הרגשתי בבית מהרגע הראשון ל-MT צריך פרק
הסתגלות וצריך לעזאזל לבטל את אופציית הביניים היא עושה לו שרות
רע, רע מאד....