אם לנסות ולרדת לעובדות היבשות של העניין:
1. נהגת רכב נוסעת בהתעלמות ממה שקורה בכל הכיוונים שאינם מולה,כמו שקורה לעיתים מאוד מאוד תכופות ולא אמור להפתיע אף אחד, לא שמה לב וכמעט מורידה אופנוען.
2. האופנוען חוטף עצבים שכמעט הורידו אותו, ומתחיל לעשות רעש על הכביש.
3. הנהגת נורא נבהלת, מבינה מה שכמעט עשתה ועוד יותר נבהלת, ובעיקר נבהלת מהאופנוען "המסוכן" שעושה רעש.
4. fight or flight. אינסטיקט בסיסי. מחליטה על flight ע"י כך שהיא תעמיד פנים שכל המציאות הזו לא מתרחשת ומתעלמת עוד יותר מכל מה שקורה סביבה, כמו סוס של עגלה ורואה רק קדימה.
5. בינתיים הראש שלה רץ על תרחישים של "מה יקרה אם הוא ינסה לתקוף אותי אני רק אישה לבד באוטו", רואה כל מיני סרטים שבהם אתה תוקף אותה ונזכרת שבעלה שוטר.
6. האופנוען "המסוכן" מגיע עד לחלון שלה, כרגע הלב שלה (וכנראה גם שלך) דופק על מאתיים. ואז אתה דופק לה על החלון.
7. fight or flight מס' 2, אבל אי אפשר יותר flight כי יש מולה רכב. נשאר לה רק fight. היא נאחזת בסרטים שראתה ומתחילה "לתקוף" בחזרה עם המדים שלה/של בעלה ועם תנועות ידיים. נפלת על אחת שנובחת.
הזוי ככל שזה נראה לך - יש מישהו שהתאהב באישה הזאת מספיק כדי להתחתן איתה, ואולי גם ילדים שאוהבים מאוד את אמא שלהם.
הכל טבעי. הכל ברור. שום דבר לא חדש תחת השמש.
חבל שאתה מצפה מאנשים לנהוג בהגינות. אנחנו לא יצורים כאלה.
אנשים שיפתחו את החלון ויתנצלו מעומק ליבם על שכמעט הרגו אותך, יחזרו הביתה ויעשו חושבים עם עצמם על איזה נהגים גרועים הם - יש פחות ממצביעים של מרץ.
כמו שאמרו לך קודם - קח נשימה עמוקה, קבל את העולם כפי שהוא ותמשיך הלאה.
