אני מניח שה-GS500 זה המתחרה הכי טוב שלך. אני רוכב על שלי כבר כשנה, ובערך 18 אלף ק"מ בתקופה הזו. הכלי משמש אותי להכל - נסיעות בעיר ומחוצה לה, לעבודה, ללימודים, חברים, טיולי סופ"ש, השכבות בהרים, שבילי קק"ל, נסיעות ארוכות בהרכבה ועוד.
האופנוע מאוד נוח ברכיבה, גם בהרכבה, ואני לא מרגיש תשוש או עייף גם אחרי רכיבה ארוכה מאוד, וגם אין תלונות מצד המורכבים/מורכבות. צריכת דלק סבירה מאוד, בין 1 ל-19 ו-1 ל-26, תלוי מאוד איך אתה רוכב עליו. מרווח טיפולים של 5000 ק"מ לדגמים לפני 2001, ומ-2001 (כולל) כל 6000 ק"מ (למרות שאני עדיין מטפל כל 5000 לשקט הנפשי שלי). רוב הטיפולים די פשוטים ואפשר לבצע בבית (פילטרים, שמנים, פלאגים, מתיחת שרשרת, וגם כיוון שסתומים עם הכלים המתאימים וקצת נסיון, אין באמת צורך להכניס את האופנוע הזה למוסך מרוב שהוא פשוט, מה גם שרוב המוסכים פשוט לא יודעים לטפל בהם, מנסיון גם שלי וגם של חברים עם אותו הכלי).
חלפים יש בשפע והמון, שיפורים, שדרוגים וכו'. גם בהרים ובפניות די חדות מרגיש בנוח (כמובן שלא סופרספורט אבל מתמודד יפה מאוד), ממליץ לשים צמיגים רדיאלים (מישלין פיילוט סטריט רדיאל, שורדים המון, אחיזה מעולה בגשם, הבדל משמעותי בבטחון בפניות). הבולמים מאוד רכים, מה שעוזר מעל מהמורות וכבישים משובשים, אבל האופנוע די קופצני בהשוואה להרבה אופנועים מודרניים (אני התרגלתי לזה, רבים שמים בולם אחורי של R6R משנת 06-09, או של SV650, שעוזר משמעותית בייציבות האופנוע). מהירות מירבית - לא בדקתי, הגעתי ל-180 פעם אחת והאופנוע הרגיש שיש עוד לאן לשאוף, חבר טוען שהגיע ל-194 לפי סקאלה. האופנוע לא מרגיש בבית במהירויות האלו, זה לא סופרספורט ואל תחפש להפוך אותו לאחד. לעומת זאת, הוא מרגיש בנוח על 120-130 וישייט בשמחה למרחקים ארוכים במהירויות כאלו, עם רזרבה נדיבה לעקיפה שמתחילה להגמר כשמגיעים ל-160 קמ"ש ומשם זה עניין של המתנה עם גז פתוח. עד 150-160 האופנוע מאוד יציב, באזור ה-170 זה כבר הרבה פחות מזהיר ומרגישים שהאופנוע לא נבנה למהירויות כאלו.
מבחינת אמינות - אחד האופנועים האמינים שיצא לי להכיר, וזאת בתנאי שטופל נכון. לצערי הרב רובם הגדול של הכלים האלו עברו חיים מאוד לא קלים, כאופנוע ראשון לילדים בני 18 שהשתמשו בו קקרש קפיצה לאופנועי ספורט כבדים, משמע שלרוב הכלים מספר הידיים די גבוהה ומצבם לא מזהיר. אישית העברתי קרוב לחודש וחצי של חיפושים אינטנסיביים ויומיומיים בכל המקומות האפשריים (יד2, פשפשוק וכו') עד אשר מצאתי את שלי, ומאז אני נכנס מדיי פעם ללוחות המכירה לראות מה מצב הכלים בשוק - רובם שחוטים, ערימות חלודה על 2 גלגלים שמשום מה נדרש עליהם סכום לא-הגיוני, אך יש מציאות אם לחפש מספיק טוב ואפשר לצאת עם אופנוע מאוד אמין להרבה שנים (בתנאי שלא קורעים אותו).
סוס עבודה לכל דבר, אוהב מאוד לשתות שמן, בייחוד בימים החמים של השנה, ולכן מומלץ לבדוק על בסיס יומי, בעיקר בהתחלה כשאינך מכיר את האופנוע. מחלות נפוצות - חלודה במיכל הדלק, באזור המוסתר על ידי המושב (ניתן לראות על ידי הסרה מהירה של המושב מה המצב), בולם אחורי נוזל/גמור (אם אתה מבחין ברטיבות בברזל שמאחורי הקפיץ - זה בולם נוזל שיש להחליפו), נזילות שמן (המחלה הכי נפוצה בארץ, יש לעבור על כל המנוע ולראות מהיכן והאם נוזל. זה יכול להיות תיקון פשוט כמו מחזיר שמן באזור הקלאצ' או אטם שידרוש פתיחה של כל המנוע). מאוד קל ללמוד עליו אחזקת אופנוע, ויש מספיק מידע עלי באינטרנט, בין אם בקהילה הבינלאומית באתר GSTwins, בקבוצה SUZUKI GS500 בפייסבוק (שמונה כמה אלפי חברים), או בקבוצה הקטנה שלנו SUZUKI GS500 ISRAEL עם מספר עשרות כלים מכל רחבי הארץ.
מקווה שסיכמתי מספיק את הכלי, יתרונותיו וחסרונותיו. במידה ואתה תהיה סובלני - תוכל למצוא אופנוע נהדר שישמש אותך להרבה מאוד שנים ויקח אותך לכל קצוות הארץ ללא מאמץ. ממליץ בחום על דגמי 2001-2002, הם הדגמים האחרונים שיוצרו ביפן (כל מה שמ-2003 ומעלה עבר לייצור בברזיל, ואיכות החומרים ירדה עם המעבר, ממבט על כמה כלים בבעלות חברים שמעלים חלודה למרות היותם חדשים משלי) והם הראשונים מהצורה החדשה בעלת מיכל הדלק הגדול יותר (20 ליטרים לעומת 17) והקרבורטורים החדשים.
בהצלחה בחיפוש! וכמובן שקח לבדיקה לפני קניה, שלא תיפול על נבלה חס וחלילה!