אז זהו כנראה......
בגיל 51 לאחר 33 שנות רכיבה אני יושב בבית עם קרסול מפורק לגורמים. עם ברגים לאורך ולרוחב אני חושב...
כן תתפלאו זה לא קרה לי מעולם ולא מכיר הרבה כאלה.ללא תאונה או החלקה.
בגיל 18 קיבלתי רישיון ללא הגבלה. לאחר לימוד על סוזוקי 400 GS.
קניתי את האופנוע הראשון פנטיק קבלרו.אדום מדהים משהו כייפי בצורה מדהימה
הייתי רוכב איתו לצבא (לוחם בקריה)
ומאז עברו אצלי וספות .קטנועים. ואופנועים כמעט מכל סוג....
תמיד הייתי זהיר !!! חוץ מפה ושם דוח מהירות הכל היה סבבה.
וזהו בשנת 2008 גילית את הטימקס.....משהו מכובד .יפה. זריז.מושך ורכבתי עליו באהבה הייתי קונה ומוכר אותם ב 5000 שח מעל המחירון מרוב ששמרתי עליהם.
כאדריכל אהבתי את העיצוב את הנוחות.והכי כייף את החסכון בזמן לגשת לכל מקום....
עד ליום ג 15.6 שבו רכבתי לפגישת עבודה וגברת נחמדה החליטה שלא טוב שאני עוצר בעצור והחליטה לעקוף אותי מימין ולהוריד לי את הרגל....
אז...
לא משנה מה תעשו .כמה תהיו זהירים.
כמה תסתכלו.כמה תצפו.כמה תדמינו מה הן יכולות לעולל וכן לרוב זה הן.
מדברות בטלפון מתאפרות מנהלות שיחה עם החברה. ודורסות ופוגעות שוברות והורסות חיים.
לא יעזור. תסתכלו שאתם רוכבים.אין אישה נוהגת בלי לדבר בטלפון.
וזה מה שאמרה לאחר התאונה:
" מאיפה באת לא ראיתי אותך"
אז זהו שלא באתי עמדתי בעצור נתתי זכות קדימה.
את באת וטיפסת עלי וניסית להרוג אותי.
ניתוח קשה כל הלילה ....סמים נגד כאבים גבס
אי אפשר לעבוד.
אי אפשר לישון.
בגלל מטומטמת שלא מכבדת חוקי תנועה.
החלטתי !!! ואני מאמין שאעמוד בזה.אני עובר לרכב....
כן זה עצוב מבחינתי.אבל באמת מה לעשות? יש לי 3 ילדים מתוקים.
בת זוג אהובה.
ומשרד שכייף לבוא אליו בבוקר.
לא בא לי למות בגלל מטומטמת.
ציטוט ההודעה בתגובה