אופנוע לנסיעות בינעירוניות לרוכב רגוע

[קטנופען]

אהלן חברים,

אומר מראש - אם זה מתאים לאחד מתת-הפורומים, תגידו ואעביר...

אני גר ברעננה ומתחיל עבודה בירושלים.

מחפש אופנוע לצרכים הבאים (שקלתי גם קטנוע אך נראה לי שמבחינת בטיחות ותחושת בטחון בנסיעה עדיף אופנוע שניתן "להחזיק" בין הרגליים):

בהתחלה אצטרך לעשות נסיעות של פעמיים-שלוש בשבוע לירושלים (בסביבות ה-90 ק"מ לכיוון) ובהמשך כנראה שאסתפק בלשים את האופנוע בחניון הנתיב המהיר בשפירים או במודיעין ולקחת את האוטובוס, אך עדיין אני רוצה את היכולת לעשות את הנסיעה לירושלים בכיף ובכל שעה, בלי להתחשב בפקקים.

יש לי רישיון לעד 500 (הישן) ורכבתי בעבר על GS ועל קטנועי 250.

כן חשוב לי שהכלי יהיה בטיחותי ונוח ויאפשר לי גם להרכיב את אשתי בסופי שבוע (כי אי אפשר לשכנע את האישה לקנות דו"ג אם לא כדי להגיע איתו לקפה על הים )
הסתכלתי על אופנועי הנייקד/סטריט אבל עושה לי רושם שמיגון הרוח לא מספיק לנסיעה כזאת (אפילו אם זה כל יום רק כביש 4 מרעננה לשפירים).
בנוסף הכלי צריך לאפשר העמסה של תיק גדול בצורה נוחה (ארגז גדול או סבל נוח, תיקי צד בספק אם יספיקו).

מבחינת תקציב אין משהו מוגדר אבל סחבק לא זכה בלוטו, אם אפשר לקנות יד שניה באזור ה-20 ומטה יש עדיפות משמעותית. (כלומר, אם נראה לכם שיש אופנוע 250 שמספיק אז סבבה, אם 350 וכן הלאה. אין לי רצון לדווקא 500 אם אפשר לעשות את הנסיעה בצורה יפה ובטוחה גם בפחות)

אשמח לעזרת המבינים...

תודה

אגב, אם מישהו כן ממליץ על קטנוע, אשמח אם יפרטו איך נושא הטיפולים משפיע (כלומר, למרות המחיר הנמוך יותר של קטנועים, טיפול כל 3000-5000 ק"מ די מצמצם את הפער מהר מאוד בנסיעה בינעירונית יומיומית נראה לי)

[אברי]

תחפש טנרה 660, טיפול 1 לעשר אלף.
אופנוע בריון בהשוואה למה שיש להונדה בסדרת החמשמאות שלה עם יכולת שבילים לא רעה בכלל.

[קטנופען]

אברי תודה על התגובה.

הרישיון שלי מוגבל ל-500. אין משהו מספיק בקטגוריה הזאת בלי להכנס לעלויות רישיון חדש וביטוח גבוה יותר?

[אברי]

אברי תודה על התגובה.

הרישיון שלי מוגבל ל-500. אין משהו מספיק בקטגוריה הזאת בלי להכנס לעלויות רישיון חדש וביטוח גבוה יותר?

47 כוח סוס

[KKatkov]

בתקציב של 20 (שאני מניח ניתן למתוח ל-30) אפשר לבדוק את האופציות הבאות. שים לב שלא יצא לי לרכב על רוב הכלים האלה, ומה שאני הולך להגיד נאמר על סמך מבחני דרכים ורשמים של אחרים שרכבו על הכלים.
אופנועים משומשים:
סוזוקי גלדיוס 650 מוגבל ל-A1. יעשה את הנסיעות בכיף ובביטחון, אפשר להוריד את ההגבלה (במחשב, לא חוקי רשמית) ולקבל כ-70 כ"ס. לאחר כניסת ה-SV החדש, אני מניח שתוכל לרכוש כלי בן שנה-שנתיים בקצת יותר מ-30.
סוזוקי ויסטרום מוגבל ל-A1 (דור ישן). קצת קשה למצוא, אבל עונה לדרישות ב-100%. כנ"ל, ניתן להסיר את ההגבלה.
הונדה CBR/CBX 500. כלים חסכוניים עם מרווח טיפולים גדול (שאני אישית, הייתי מקצר אם אתה מתכוון להישאר עם האופנוע כמה שנים). יענו על כל הדרישות. המחירים (הריאליים) מתחילים ככל הנראה ב-25-30 לאופנועים מהשנתונים הראשונים (13'-14') במצב טוב.
קאוואסאקי נינג'ה 300 - אם אתה לא בחור גדול. לא יהיה נוח כמו הכלים למעלה, אבל יעלה פחות במעמד הקניה ויהיה משנתון מתקדם. אופנוע שמור בן 3 אמור לעלות קצת יותר מ-20 להערכתי.
ימאהה R3 - אותו סגנון כמו הנינג'ה, תבדוק כמה עולים משומשים בני שנה.
ק.ט.מ דיוק 390 - תצטרך לטפל במושב ובמיגון הרוח. אפשר לרכוש כלים עם קילומטראז' אפסי בפחות מ-30 עקב הגעת הדגם החדש והמשופר משמעותית.
עריכה: מוסיף את הטנרה כמו שאברי ציין - אבל רק אם אתה בחור יחסית גבוה וחזק (פיזית). הטנרה מאוד גבוה וכבד. חוץ מזה - אחלה אופנוע, ב-20 תוכל לרכוש מודל 2008-2009 שמור, וב-30 כנראה שאנחנו מדברים על 11'-13'.

כמובן, שכל אופנועי ה-250 ומעלה יתמודדו עם המשימה. השאלה עד כמה זה יהיה לא נוח, וכמה מוקדם תגיע הנקודה שנמאס לך לרכב לאט, אתה קורע את המנוע בשיא ההספק כדי להפסיק להיתקע בנתיב הימני - ומשלם על זה באורך חיי המנוע.
הדגמים שציינתי יספקו להערכתי שילוב סביר בין הנאה מהרכיבה לחיסכון בעלויות ואמינות.

קטנועים משומשים:
הונדה סילוור וינג 400 משומש - קטנוע אמין, מאריך ימים ומאוד ונוח. לא ספורטיבי בעליל. מעולה לרוכב רגוע ושקול שמתנייד בנינוחות, לא מתאים לרוכב אגרסיבי.
קטנועי 400 האחרים למינהם - פחות נוחים מהסילוור, אך יתנו התנהגות כביש עדיפה בד"כ. XMAX, XEVO וכו'. קח בחשבון, שהם לא צפויים להגיע בשלום ל-250 אלף ק"מ על המנוע המקורי כמו שסילוורים שמורים מצליחים לפעמים.
קטנועים חדשים:
פיאג'ו בוורלי 350/ קימקו דאונטאון 350.
שניהם עולים קצת יותר מ-30K כחדשים, ואני מניח שתוכל למתוח את התקציב לשם.
הפיאג'ו מעוצב כמו שרק איטלקים יודעים, מגיע עם בקרת אחיזה (אם כבר כ"כ חשובה לך הבטיחות...) ונותן התנהגות כביש מדהימה במונחים קטנועיים. כבונוס - מרווח טיפולים גדול (10 אלף). שוב, אם יש תכנון שהכלי ישרת אותי שנים רבות - הייתי מכניס "טיפול ביניים" של שמן ופילטר שמן. בכ"ז מדובר במנוע קטן שעובד בסל"ד גבוה לאורך זמן במהירויות של כביש מהיר.
הדאונטאון - קטנוע מנהלים מוצלח, בתמחור די אטרקטיבי.

כמו שאמרתי על אופנועי250 - תופס כאן עוד יותר. קטנועי 250 בהחלט מסוגלים לבצע בנוחות את הנסיעות האלה, מחיר הרכישה שלהם יהיה נמוך יותר (כ-25 לכלי חדש), והאחזקה מעט זולה יותר (צריכת דלק קצת יותר נמוכה, וביטוח זול יותר). עם זאת, על פני כמה שנים - תצטרך לבחור אחד מהשניים:
1. להגביל את עצמך לשיוט במהירות 110 על השעון (בערך) ולצבור את המהירות בהדרגתיות. אז, יש מצב שתהנה גם מהחיסכון, וגם מחיים ארוכים של המכונה. מניסיוני האישי זה לא כיף גדול לרכב ככה, אבל בהחלט אפשרי.
2. להתכונן נפשית שאי-שם לפני 100 אלף ק"מ (לפעמים גם הרבה לפני) תהיה לך תקלת מנוע שתשבית את הכלי.

[קטנופען]

תודה רבה על התגובה הרצינית והמלאה!

מבחינת קטנועים באמת הסתכלתי על הדאוןטאון 350, אבל ההתלבטות לאופנוע היא בעיקר בגלל מרווחי הטיפולים והתנהגות הכביש (האחיזה לאורך זמן בנסיעה ארוכה).
האם לא עדיף לנסיעות ארוכות אופנוע?

בנוסף, באופן אישי לא מאמין שאעשה הרבה נסיעות שטח (אפילו שבילים), במקרה הזה עדיין עדיף אופנועי אדוונצ'ר או שאפשר להסתפק ב-300 הספורטיביים (סטייל נינג'ה ו-R3 שציינת, MT-03, Z300 וחבריהם)?

[KKatkov]

תודה רבה על התגובה הרצינית והמלאה!

מבחינת קטנועים באמת הסתכלתי על הדאוןטאון 350, אבל ההתלבטות לאופנוע היא בעיקר בגלל מרווחי הטיפולים והתנהגות הכביש (האחיזה לאורך זמן בנסיעה ארוכה).
האם לא עדיף לנסיעות ארוכות אופנוע?

בנוסף, באופן אישי לא מאמין שאעשה הרבה נסיעות שטח (אפילו שבילים), במקרה הזה עדיין עדיף אופנועי אדוונצ'ר או שאפשר להסתפק ב-300 הספורטיביים (סטייל נינג'ה ו-R3 שציינת, MT-03, Z300 וחבריהם)?

אנסה לענות לפי הסדר.
1. בשנים האחרונות, רוב היצרנים הגדילו משמעותית את מרווחי הטיפולים. אומנם יש שיפור מתמיד בתעשיית השמנים ובאיכות החומרים - אך עם זאת, יש לי תחושה שההחלטות מהסוג הזה הן לא רק הנדסיות, אלא גם (ובעיקר) שיווקיות. האדם הפשוט מעוניין להיכנס כמה שפחות למוסך, וזה עוזר למכור.
כעיקרון, כדי להגדיל את מרווח הטיפולים - עליך לעשות מספר צעדים:
*לדרוש שימוש בשמן סינטטי מלא, מודרני ואיכותי. זה קל היום ורוב היצרנים אכן דורשים את זה.
*להעלות את איכות החומרים שמהם בנוי המנוע, כדי להקטין את השחיקה. אני מאמין שזה קורה בכלים היקרים, בזולים - אינני בטוח כלל. הרי זה מתנגש עם הרצון לחסוך עלויות ולמכור את הדגם במחיר תחרותי.
*להגדיל את כמות השמן במנוע, ואת קיבולת הפילטר. עובדתית - אני לא רואה את זה קורה, להיפך - מנועים מודרנים מכילים לרוב די מעט שמן.
כך למשל, הונדה הורנט 600 שאני משפץ כרגע (מנועו מבוסס על CBR600F3 מתחילת שנות ה-90) מכיל 3.8 ליטר של שמן (ודורש טיפול כל 6 אלף לפי הספר, שמן חצי סיננטי מתקבל). CB650F חדש מכיל 3.5 ליטר לפי האינטרנט, ומאפשר טיפולים כל 12 אלף ק"מ. וזאת עוד כמות שמן גדולה יחסית לאופנוע מודרני - ה-MT-09 מכיל למיטב זכרוני רק 2.7 ליטר. תמונה דומה, דרך אגב, ניתן לראות בתחום הרכב הפרטי.

כמובן, שאפשר לקרוא לזה תיאורית קונספירציה. אבל אני אישית, מאמין שהגידול החד במרווחי הטיפולים (שמגיעים כבר ל-15 אלף בדוקאטי וק.ט.מ) אינו בהכרח בריא למנוע. את היצרן זה לא מעניין, משום שהתוצאות (אם הן קיימות) יבואו לידי ביטוי אחרי שהאחריות תיגמר. לכן, לכלי שנועד לשרת אותך עשרות אלפי קילומטרים - הכלל הישן ש- Oil is the cheapest insurance you can buy - תופס.
אני מניח, שבשימוש בינעירוני עדין ומתחשב המרווחים של היצרן עובדים. עם זאת - בדוקאטי הפרטי שלי, אני מחליף שמן ופילטר כל 8 אלף ק"מ במקום 12 אלף כפי שרשום בספר. בשילוב עם סגנון רכיבה מתון, אני מאמין שזה יאפשר לי למקסם את אורך חיי המנוע.

2. אני האחרון שימליץ לך לרכוש כלי תחבורה ללא קלאץ'... בלי קשר לכמות הגלגלים.
דעתי האישית היא, שאופנוע איכותי נוח יותר ברכיבה ארוכה. ראשית, עקב התנוחה - הרגליים לוקחות חלק פעיל יותר בספיגת שיבושי הסלילה, בעוד שבקטנוע כל דבר שהמתלים לא מצליחים לאכול עובר ישירות לגב התחתון.
שנית - גלגלים בקוטר גדול יותר ומתלים בעלי מהלך ארוך יותר (בעיקר כשמדובר באדוונצ'ר) תורמים גם הם ליעילות הספיגה.
מבחינת התנהגות כביש, יתרונו של האופנוע ברור - ואתה יכול לוודא אצל כל מדריך לרכיבה מתקדמת. החיבור של הרוכב טוב יותר, משום שהוא תופס את מיכל הדלק עם הברכיים. זה מאפשר לשחרר בקלות רבה יותר את הידיים, ולהיות עדין ומדוייק יותר בביצוע היגוי ובלימה.
שנית - רוב הקטנועים מצוידים במערכת מתלים/היגוי פשוטה יותר מאופנועים (משולש יחיד, בולמים פשוטים יותר ובעלי מהלך קצר יותר) מה שפוגם בדיוק של המכונה במהירויות גבוהות.

3. רוב אופנועי האדוונצ'ר אינם כלים דו-שימושיים באמת.
אלה "קרוסאוברים", כמו אלה שמציפים את שוק הרכב. מאופנועי השטח הם לוקחים מתלים רכים וארוכי מהלך (יחסית לאופנועי כביש סטנדרטיים) ותנוחה גבוהה וזקופה, ומאופנועי הכביש-טורינג הם לוקחים אוכפים נוחים, מנועים חזקים ומיגון רוח.
יתרונם העיקרי בא לידי ביטוי בכבישים עם סלילה גרועה, שם הם מצליחים לייצר נוחות רכיבה גבוהה ולספק תחושת ביטחון לרוכב - במקומות שבהם אופנוע כביש ממוצע כבר מאותת לרוכב להוריד את הקצב משמעותית. עם זאת, הם לא נופלים משמעותית מאופנועי ספורט-טורינג בכבישים עם סלילה איכותית, כל עוד הרוכב לא עולה למהירויות גבוהות מאוד (150 וצפונה).

4. אופנועי ה-300 יתנו לך מענה לצרכים. עם זאת, רמת החיים שתקבל באוכף תהיה נמוכה משמעותית ממה שתקבל על גבי ויסטרום, אחד מה-500-ים של הונדה או טנרה. המושב פחות נוח, מיגון הרוח פחות טוב, פחות יציבות בכביש מהיר ומפותל, ומנוע שנמצא תמידית בסל"ד גבוה.
אם זה לא מפריע לך - אז אתה יכול להסתפק באופנוע 300.

[קטנופען]

קודם כל וואו, סחתיין על התשובות הארוכות.

מעבר למה שלמדתי בתשובות שלכם, לא משנה מה אקנה, כנראה שאחליף לו שמן ופילטר בקנאות...

תודה רבה חברים!

[רבשרשר]

לפותח השירשור. מאחר ויש לך רישיון ישן עד 500 אסור!!! לך לרכב על שום כלי שניפחו מעל 500 גם אם הוא A1. עליך ליפנות למשרד הרישוי ולבקש להמיר את הרישיון ל A1 חדש (רק פרוצדורה מול פקידה) מה שיאפשר לך לרכב כחוק על כלים A1 שניפחם מעל 500.
בהצלחה.

[rusty james]

פות"ש, כמה תיקונים קטנים, ברשותך,
ראשית - הרשיון שלך טוב לכל אופנוע עד 47 כ"ס (ללא קשר לנפח) ושמוגדר ברשיון הרכב L2 (כלומר, מתאים לבעלי רשיוןA1)
ובנוסף מותר לך גם אופנוע עד 54 כ"ס אבל שמנועו בנפח עד 500.

חוצמזה, ביטוח החובה נחלק ל3 קטגוריות מחיר (בפועל): עד 50, עד 250 ומעל 250 - ככה שעל כל כלי מעל 250 תשלם את התעריף הגבוה (אין תוספת מחיר למעל 500)

[yonatan.s.]

עריכה - המלצתי על טרנסאלפ 650 ולא ראיתי שהרישיון שלך מוגבל.

[KKatkov]

הטרנסאלפ 650 שלי יעשה לך את העבודה מצויין.

הוא נראה מעולה ובמצב מעולה. המחיר לגמרי בתקציב שלך, ומגיע עם ארגז ושני תיקים.

שלחתי לך פון בפרטי.

הוא מעל 500 סמ"ק, ומעל 47 כ"ס.
או שאני מפספס משהו?

[אברי]

אדוונצ'ר תמיד עדיף

אתה יכול לחפש ב.מ.ווgs 650 סרטאו .

[moonshield]

אדוונצ'ר תמיד עדיף

אתה יכול לחפש ב.מ.ווgs 650 סרטאו .

בדיוק מה שהתכוונתי להמליץ.
פות''ש, אם יש לך ידע טכני סביר (להבנתי) ויכולת זיהוי נבלה פוטנציאלית, אתה יכול למצוא bmw f650gs ב 20 אש''ח ומטה. הוצאות האחזקה אמורות להיות זולות, למעט הביטוח, והוא יוכל להתמודד עם כמעט כל מה שאפשר להיתקל בו בכבישי הארץ.

[קטנופען]

היי חברים,

קצת עדכונים מהחוויות ושאלות נוספות

עברו שבועיים ועכשיו הצלחתי למצוא את הזמן לעשות קצת נסיעות התרשמות מהכלים.

ניסיתי היום את הקימקו דאון טאון 350, פיאג'ו בוורלי 350 ואת הדיוק 390 החדש של קטמ.

(מתנצל על החפירה, בדיוק קלטתי כמה כתבתי... ככה זה כשמתרגשים)

אז ככה:
הבוורלי הרגיש מאוד חזק ומכיל כל מיני פיצ'רים נחמדים (שלט רחוק, נעילת התאים הקדמיים וכדו').
הגלגלים הגדולים עוזרים בפניות ובנסיעה על כביש משובש (נסעתי בכוונה עם כולם באזור מוסכים ואתרי בנייה, מלאי בורות ומהמורות בכביש, כמו בכל רחוב בירושלים...)
עם זאת, תנוחת הישיבה לא הרגישה לי טבעית והרגליים שלי לא הרגישו במקום כשאין להם מה לדחוף כנגד הנסיעה (בניגוד לאופנוע או לקטנוע בעל מדרסים קדמיים).
בכביש המהיר הרגשתי לא בטוח מהסיבה הזו אבל אולי זה עניין של הרגל.
בכל מקרה, גם בגלל שמדובר בדגם חדש שלא הוכיח את עצמו בשוק (בדיוק להיפך) ואין לו דגמים יד שניה בשביל המחיר, ירדתי ממנו.

הדאון טאון הרגיש הרבה יותר יציב ו"יושב" על הכביש. לעומת ההבטחות של הבוורלי, בכלל לא הרגיש לי פחות חזק, אולי מעט בתאוצה מהמקום ברמזור.
בכביש המהיר העברתי את הרגליים קדימה והקונטרה אפשרה לי להרגיע את הידיים ולרכב בחופשיות גדולה יותר.
הרוח בשני הקטנועים אגב לא ממש התרגשה מהמיגון רוח ונכנסה לי טוב טוב לקסדה (רק במהירות של 120 ומעלה בכביש 4 כמובן), אבל בדאון טאון היא הייתה פחות מורגשת.
תא האחסון הרבה יותר גדול בדאון טאון ולמרות שהוא על הנייר קטנוע פשוט יותר, נראה לי שבגלל השוק, ומלא הפריטים במחירים טובים שקיימים, הוא הקטנוע המוביל מבחינתי.

על האדבנצ'רים ויתרתי בגלל המחיר, כי הבנתי שCB500 בן 5, כנראה יעשה לי כאב ראש גדול יותר מקטנוע בן שנה עם 5,000 ק"מ על השעון.

אבל כדי לוודא סופית שאני הולך על קטנוע ולא אופנוע, ניגשתי לעשות נסיעת מבחן על הדיוק 390, שהוא אמור היה להיות אופנוע "חמוד למתחילים" במחיר די אטרקטיבי.
אז אולי בגלל שאני עדיין נחשב מתחיל בתחום (למרות שאני רוכב כבר 16 שנה, אבל על כלים רגועים וקטנים לרוב), ואולי בגלל שעברו שנתיים מאז שרכבתי בפעם האחרונה, אבל הסיבוב של החצי שעה על הדיוק החדש גרם לי להתרגש כמו ילדה קטנה! כמה זמן שלא הרגשתי סיבוב מהיר ב-140 קמ"ש כשהרגליים מחבקות את מיכל הדלק...

טוב, לא באתי למכור את האופנוע, אבל תכלס הסיבוב הזה רק בלבל אותי ומכאן הפוסט:
1. לדיוק (ולכל אופנוע) יש פער גדול מאוד של אחסון לעומת הקטנועים. האם מישהו פה יודע אם ניתן להתקין תיקי צד לא מקוריים או דרך טובה לחבר תיק אחר למושב המורכב?
ארגז כמובן זה תמיד אופציה.
2. אם להיות קצת רציונלי ולא לבזבז הכל על אופנוע חדש, עד כמה שונה הדיוק החדש מהדגם הקודם (עד 2016)? ועד כמה לדעתכם יהיה לי יותר קשה למכור את הדגם הישן עוד כמה שנים?
3. הסיבוב על הדיוק היה כיף גדול אבל גם השאיר אותי עם צוואר תפוס מהרוח... עד כמה רלוונטי להתקין מיגון רוח לדיוק בערום ועד כמה זה יעזור בנסיעות ארוכות?

זהו, סיימתי לחפור, תודה לעונים (ולקוראים שהגיעו עד הלום )