לגבי הכיף שאני מפסיד - אחת הסיבות העיקריות שאני (נכון לעכשיו) נשאר עם האופנוע שלי היא שפשוט לא מצאתי נישה שמתאימה לי, כלומר קטגוריית אופנועים שתמשוך אותי ברמה שנייקדים קלאסיים מושכים...ובכן יש 2 בעצם, סופרמוטו וסקראמבלרים. הראשון יהיה פשרה עצומה בטיולים ארוכים, שלא לדבר על הרכבה, והשני...מה שאני רוצה אין בארץ, לכן אולי אבנה בעתיד מאיזו גרוטאה...או משלי.
אני לא רואה שום דבר רע בלעלות בהדרגתיות בנפח, אבל צריך לעשות את זה אם ושכאתה מוכן, לא לרוץ עם זה מהר. אנשים שמוצאים רשיון A1 ולאחר שנה רצים לעשות A ורצים עם הנפחים עד הליטר המיוחל...אם הם באמת יודעים להשתלט על הכלי ולמדו את רזי הרכיבה, אולי, אבל הרוב פשוט עושים את זה כי "זה הדבר הטבעי לעשות" ואחרי חודשיים עם 600 הוא כבר משתעמם מ-250 קמ"ש ורוצה 280 ועולה לליטר, שאותו הוא יחליף כל 4 חודשים לליטר אחר כי לזה הוא התרגל ואינו יכול לשמור על אופנוע אחד יותר מעונה אחת.
ולגבי ה-GS500 - כבעלים, כן, המנוע די פרווה, אבל מתחיל לשיר בסל"ד גבוהה. אני עם שלי כבר שנה ורבע אוטוטו, ועדיין האופנוע מצליח לרגש אותי, גם אם רכבתי על גדולים וחזקים בהרבה ממנו עד עכשיו. אולי זה כי נפלתי על אחד במצב טוב ולכן אין לי טעם רע בפה (בניגוד להרבה מהחברים הרוכבים שלי שהתחילו על אחד וברחו מבלי להסתכל חזרה), עם צמיגים איכותיים ומנוע בריא גם GS עצל יכול להיות מאוד כיפי (זה לא אני אמרתי, זה המורכבות)
ואני לא רואה שום דבר באופנועי "פוזה" דוגמאת ה-CBR125/250/500. בסופו של יום, רובם הגדול מכוון לקהל הצעיר יותר, שרוצה להרגיש מה זה אופנוע ספורט. אמנם המנוע והביצועים רחוקים שנות אור מ-R אמיתי, כך גם תג המחיר של הכלי, ולילד בן 16-18 שרוצה את הלוק של אופנוע הספורט, אבל עדיין צריך אופנוע ידידותי למתחילים וחסכוני - אלו כלים מעולים. אותו הדבר לגבי סגמנט המיני-קרוזרים (רבל, אקילה, וולקן S וכו', הם לא באמת קרוזרים, אבל הם מספקים את הלוק ותנוחת הישיבה הנמוכה, אמנם בהעדר מנוע V טווין עוצמתי שלדעתי הוא לב כל העסקה, אבל כאופנוע כניסה? מעולים).