770 ק"מ על השעון. האופנוע מסתכל וקורץ: בוא נגמור את הסיפור הזה. חצי יום עבודה, תקתק את הכל מהר ויאללה טיול.
הכיוון צפונה - כביש הצפון אה לה אלקוש.
הכל מתגלגל נכון: תיבת ההילוכים הבשילה לגמרי - נקישות מתכת החלטיות ומדויקת להפליא, במשקל הנכון. הבולמים כבר מדברים בשפת האופנוע כולו - סופגים, פרוגרסיביים, וכעת נוקשים במידה הנכונה.
מזג האוויר היה תפור בול לציפיות שלי ממזג אוויר בכלל, וליום רכיבה בפרט, ובתור בונוס קיבלתי כביש ריק ממכוניות. הללויה.
סיבובים מהירים וארוכים שכוללים גם שינויי גובה ואספלט טוב מסתמנים כאזור המחיה הטבעי של הטורף הזה. המשקל (ויש לא מעט) שיושב נמוך-נמוך ובסיס הגלגלים הארוך טורפים את הסיבובים בתיאבון חייתי, ובכל זאת בנונשלנטיות על גבול המעצבנת.
כוח בשפע, מומנט בשפע, מהירות בשפע, אחיזה בשפע. "תעזוב שטויות, תהנה מהרכיבה". שבר אספלט רוחבי, באייפקס של הסיבוב, בהטיה הכי נמוכה שהגעת אליה עד כה, ב- 120 קמ"ש? "בקטנה חמודי, מה הפכת רגשי פתאום. רק תאסוף את הביצים שלך בחזרה". בחרת הילוך לא נכון? רדיוס סיבוב משתנה? רוצה לשנות את קו הפניה? "טוב, נו.."
מכונה מדהימה.
אני ממשיך להשקיע מאמצים הולכים וגוברים (תוך כדי החמרת התסמינים האובססיביים) בניסיון לפענח את נוסחת ה-מה-לעזאזל-קורה-עם-מערבולות-הרוח?
מתברר, וזה ממש לא מדעי, כי ברכיבה בירידה יש יותר מערבולות בהשוואה לעליה, ובאותה הרוח, יש יותר מערבולות ככל שהאוויר חם ולח יותר. את השפעת רוחות הצד כבר הזכרתי.
נכון שהמידע הזה לא שמיש בעליל, אז אמתין בסבלנות עד הגעת המשקף המיוחל.
לסיום, תגידו שלום ל- VIVACIOUS, חבר הרכיבה החדש שלי..
20171004_135347.jpg