חדש בארץ: ב.מ.וו G 310 R

[KKatkov]

יש כלל בעולם: אתה מקבל את מה שאתה משלם עליו, עם ואריאציות קלות לפה ולשם.

אני בטוח שב.מ.וו הודי לא יאריך חיים כמו ב.מ.וו גרמני. לא רק כי ההודים רחוקים מהגרמנים במוסר העבודה והגדלת ראש - אלא גם כי ההודים כרוכשי אופנוע לא מסוגלים לשלם את מחירה של האיכות. ואני לא מדבר רק על איכות ההרכבה - כח אדם הוא חלק משמעותי, אבל לא עיקרי בעלות המכונה. מכונות הייצור, חומרי הגלם והעיבוד שלהם - כל אלה מעלים את מחיר המוצר הסופי אם אתה רוצה להשיג איכות ללא פשרות.
לכן, כשיצרן בונה אופנוע שצריך להצליח במדינות עולם שלישי - הוא נאלץ להתפשר על משהו, כדי שהמחיר יהיה תחרותי.

או שהוא מתפשר על טכנולוגיה, ובונה מכונה פשוטה, עמידה - ומיושנת. דוגמא קלאסית היא סדרת הקאב/אינובה של הונדה, או הקימקו מובי. מכונה כזאת תצליח במזרח ובמדינות עניות כמו יוון. בשווקי המערב המפונקים וחובבי הטכנולוגיה, המכונה הזאת לא תהיה להיט מכירות בימינו.

או שהוא מתפשר על איכות החומרים (בגבול הטעם הטוב) ואת הסכום שנחסך מפנה לעיצוב, אלקטרוניקה, בולמים ובלמים טובים יותר (כחדשים, היתרון לא בהכרח יישמר לאורך זמן). מכונה כזאת יכולה להצליח גם בשווקי עולם שלישי (בזכות המחיר שנשאר נמוך) וגם בשווקי המערב (כי כחדש האופנוע זוכה לשבחים, ויתרונו נשמר ל-3-5 שנים שמעניים את רוכשיו הראשונים). מה שכן - לא סביר שהאופנוע הזה יצבור רקורד אמינות כמו אותם קאבים מיתולוגיים, שכן אחרי כמה שנות שימוש אני צופה שאותם רכיבים שנבנו לחיים קצרים יתחילו להיכשל אחד אחרי השני.

עוד אופציה, שהולכת ונעלמת מהעולם - זה אופנוע קטן, שבנוי באיכות גבוהה ועדיין מודרני (גם אם לא בחזית הטכנולוגיה). כדוגמא אני יכול להזכיר את ה-WR250R.
אלא מה - מחירו כחדש יהיה כנראה גבוה, והביקוש אליו במדינות עולם שלישי יהיה נמוך, מה שאוטומטית מוריד בעשרות מונים את כמויות הייצור, וכתוצאה מכך - את כדאיות הייצור.

אז מה אני מנסה להגיד בעצם?
שאני לא מצפה שבעוד 7-10 שנים, יצא לב.מ.וו הזה שם של "בלתי שביר", ותפרנים צעירים ירכבו על כאלה כשעל שעוניהם מעל 100-150 אלף ק"מ, והאופנועים חבוטים, עם קומבינות פה ושם - אבל נוסעים כשכל המערכות העיקריות בהם עובדות.
אני לא אומר, שמי שייקנה את האופנוע כחדש שנתיים-שלוש, יספוג מבול של תקלות. אבל מבחינתי, 3 שנים של שימוש ממוצע לא מספיקות כדי להעיד על אמינות.

ועכשיו, בלי קשר לסוגיית האמינות.
מה יש באופנוע הזה, שמצדיק את רכישותו במחיר של דיוק 390 או ורסיס 300?
האם ב.מ.וו נכשלו (בפרמטרים של שווקים מערביים לפחות) עוד בשולחן השרטוטים, כשלא ספקו לדגמם החדש יתרון מוחץ באף פרמטר יחסית לדגמים מתחרים - בדגש על מנוע קטן וחלש מדי?