איך תפסתי קרנף בזנב-סיפור מסע.

[השושנים]

כל הסאגה על איך החלפתי מפלץ בקרנף, השנתיים הראשונות, הטיולים והחוויות אבדו במחשכי האינטרנט
אבל לא הקרנף ולא עבדכם הפסקנו את מעללינו, הבטחתי לקרנף שאם אי פעם אוכל למצוא את החומר
שאבד אדביק אותו כאן והוא כהרגלו התעלם.

כנראה שגונבה שמועה לאוזניו על ההרפתקה המתוכננת לג'ינג'ית ולי בפירינאיים הצרפתיים/ספרדיים
למרות שהוא מתנהג כרגיל ידוע שהקרנפים גאוותניים הם ביותר, ולא קרנף רב מעלה כמוהו ירשה
לעצמו להתרגש. אז על מנת לפצותו עשיתי לו טיפול גדול בעצמי, שהרי היחסים בינינו כבר התהדקו
ורציתי להראות לו שאין כל סיבה לדאגה.

המון שעות לקח הטיפול כיוון שלהגיע לכוהילים העליונים (יש 4) צריך לפרק שימו לב, כיסא, מכסה
דלק, תיבת אוויר, שני סקופים צדדיים פלטת חשמל, שטיח ניתוב אוויר מגומי שמגן מגשם ורטיבות
על רכיבי החשמל ואז ברגישות של גינקולוג להכניס יד במעבר צד לשחרר את חיבור החשמל של
חוט ההצתה ולהחליף לחדש. רק ארבע פעמים. אח"כ החלפת שמן, פילטר שמן (לא היה לי את
המכשיר לפתיחה שזה טעות). ולסיכום 4 פלאגים אירידיום ופילטר אוויר k&n. עכשיו להרכיב בסדר
הפוך.

הקרנף לא התרגש, ולכן בבוקר לקחתי אותו למוסך להחלפת שמן ידית קלאצ' ולתת למכונאי האהוב
עלי לבדוק שלא עשיתי טעות כרונית. - היה בסדר.


ביציאה מהמוסך, הקרנף הרגיש נמרץ מתמיד עובד חלק הרבה יותר ומגיב מצוין לכל תעלול, לקחנו
את הדרך הארוכה הביתה רק אני והוא...

[ItayK]

באמת סיפור ארוך ומלא השראה (גם לסיפור שלי ושל ג'יימס) שהלך לאיבוד... מה חבל.
בכל אופן, כולנו מחכים לשמוע על המשך הדרך המרתקת!

ולגבי הפירנאים - עשיתי מסלול של שבועיים וחצי בפירנאים (על התפר של צרפת-ספרד כמובן) עם הציוד והכל. חוויה נהדרת! אוכל להמליץ על שבילים מעניינים,מקומות טובים למלא בהם מים/אוכל ממש באמצע שומקום וכמובן מפות (אם אמצא אותן). ואנחנו שכנים כך שזה רק לקפוץ להביא

[השושנים]

סבבה מחכה לך לקפה/בירה/קולה.

אפילו סתם ככה. - רן

[השושנים]

...בירידות מי-ם לנס ציונה בשער הגיא אני מרגיש משהו משונה, בלימת המנוע ברגע שאני מרפה קצת ממעצרת הגז
משמעותיות הרבה יותר ממה שאני זוכר. מדובר בבלימה חריפה הרבה יותר מתמיד, ואז זה מכה בי, הכביש חודש
וזווית הירידה התמתנה מאד, הירידה הנהדרת שהכרתי ככף ידי, שחרשתי בה מאות ואלפי פעמים, הכרתי כל גבשושית
בה, ידעתי מתי ללטף את הבלם או להצמיד מתכת לרצפה, פשוט השתנתה. הסיבובים הורחבו, והכביש הפך לאוטוסטרדה
משעממת, וחווית הנהיגה האמתית נעלמה בלי שוב, ממש כמו שלט ההאט האדום גדול שהיה בסיבוב מירידת הקסטל בואכה
ירושלים, או סיבוב האס הגדול אחרי שלט השיחים של אז "ברוכים הבאים לי-ם". בקרוב גם העליות המהנות ימותנו, נעבור
במנהרות בתוך ההר, ומי שלא חווה נסיעה משחררת, בשעות לא שעות, בהם רק אתה, הכביש ואלוהים בדרך העולה לי-ם
כשהמנוע נותן את כולו וקצת יותר, הצמיגים משחררים גומי לריפוד האספלט, הבולמים נאנקים עד קצה גבול יכולתם, ורק
העצים מסביב שומעים את הצעקות שלך בקסדה או בחלל הרכב, לא חווה בעצם נהיגה מרגשת מימיו. הכל הולך ונעלם לטובת
דברים אחרים, קרים ויעילים ובלי טיפת רגש...

אגב זה למה יצאתי בכלל מי-ם:

http://

[ItayK]

מרגש... שיצאת מירושלים.


Sent from my iPhone

[קסד]

מרגש... שיצאת מירושלים.

זה אין לו מעצורים זה.

[השושנים]

עם יד על הלב, אחת הסיבות שכמעט הפסקתי לכתוב על חווית הרכיבה על הקרנף היא, שאני לא מוצא בה אתגר.
עם המפלץ (ה-bmw) הזקן כל רכיבה הייתה אתגר ומבחן יכולת.

נהניתי להציב לו מבחנים מטרות ואתגרים ולראות את כולם נכבשים ומבוצעים. זה לא היה מובן מאליו הייתה תחושה
של הישג, היו תקלות שהיה צריך להתגבר אליהם היה מעניין.

עם הקרנף הכל יותר פשוט, אין תקלות, אין בעיות אין אתגר, ברצוני הוא מפלצת יורקת אש או קרנף מחמד בפינת ליטוף.

הכל מתבצע בקלילות, בעצמה שקטה והמון יכולת. יש הכל מהכל, מראה נכוחות, יכולת גמיעת מרחקים, הכל.

הבעיה היחידה היא שהוא מגמד אופנועים אחרים, רכבתי על ה- bmw 1200 lc החדש 2014 עם 18 אק"מ כלום,
שום דבר לא זז אצלי בפנים, הוא יפה (למי שאוהב את הסגנון) הוא יעיל כמו שהגרמנים ימ"ש יעילים.
הוא עושה כל טוב יותר מהקרנף, יש בו אלקטרוניקה מדהימה אבזרי נוחות ובטיחות, אבל אופנוע מול אופנוע ברורה לי
הבחירה שלי בלי היסוס בכלל.

קניתי וי מקס כי אהבתי וי מקס, אהבתי את הצורה האהבתי את התחושות, את הישיבה, הסגנון, בגלל זה אני משאיר אותו מקורי,
ברמת המפעל ולא מקסטם אותו כמו אחרים, טיפה נגיעות אישיות קלות וזהו.

בקיצור בשבילי זה הכלי, ומה יהיה האופנוע אחריו (תמיד יש אופנוע אחרי) ממש, אבל ממש לא ברור.

[קסד]

רן מה בדבר שירשור חידון "היכן זה צולם בארץ?" כמו פעם בפג"ז?

[השושנים]

הייתי מנסה אבל הממשק המגעיל של הפורום הנוכחי מקשה להעלות תמונות בצורה נוחה.
מעוות בכלל לא ברור לי למה הוא פחות נוח מהקודם. -רן

[השושנים]

...הקרנף משנה לאחרונה פניו, לא מדובר בבחירה חופשית שלי אלה דווקא בהתאמה שלי למציאות
שהכתיב הקרנף, לא היה נוח לו עם סט המזוודות, אז הוא בחר להשיל אותם מעליו.

היו בידי שתי אפשריות שנשקלו בכובד ראש, האחת להחליף את הקרנף במבוגר גרמני מבית נהדר
כזה שחלמתי עליו שנים 400 סמ"ק פחות, רק שני צילינדרים משני צידי המנוע, קירור אוויר,
כזה שחצה מדבריות, גברים דיברו עליו ברטט ובלחישה מעל המדורה וכוס הקפה החם. מתבגרים
פנטזו עליו בלילות כשהיה צעיר, והחיסרון היחידי שלו הוא שעות ההגבלה בנסיעה בגלל תואר הכבוד
"רכב אספנות".

האפשרות השנייה הייתה לזרום עם הקרנף ורצונו ולבצע שינוי תדמית הולם את רצונו וצרכי.
לצד הבעד באפשרות זו, הצטרפה כמובן תכונתו המובנת לנאמנות, אמינות מפליגה, ובנייה
כל כך איכותית שהנבל נראה ומרגיש חדש וצעיר גם אחרי 14 שנים. ניתן להגיד בשקט שגם
התמכרתי לכוח ולנוכחות שהוא משדר וליתרונות הרבים שלו, בשעה שאני נועץ עקביי בצלעותיו
ומאפשר לו לפרוץ את כל הגבולות האפשריים שמציבה לנו הדרך.

על הבחירה הקלה גם תווית המחיר שנדרשה למועמד החדש והמחסור במיכל מדברי גדול,
בולמי אלוהיינס מוזהבים אחוריים וסט מזוודות מסע תואמות שהיו מוסיפות למחיר סכום לא
מבוטל.

אז החלטנו על מנת למסד ולבסס את יחסנו על שדרוג נוסף.

בשלב הראשון הוסף לקרנף סט תואם של סיסי בר עם סבל קטן אחורי, על מנת למקם
תיק דמוי עור (בעתיד יהפוך לעור אמתי או ארגז מיוחד מראה שאני פתוח להצעות לגביו)
כל מי שמאמץ עיניו בחיפוש אחרי תמונות, מבזבז זמנו לשווא, הסט יורכב במהלך השבוע.

יוזמנו קפיציים פרוגרסיביים למזלג הקדמי וסט שיפוץ מושלם של מחזרי שמן ואטמי אבק
מקוריים, אני מקווה שרביעיית סנדלי הבלם הקדמי שנמצאת בארץ (yamaha מקורית).
תגיע כבר לידי. בנוסף מתוכנן כיוון שסתומים תקופתי ותאום מנוע. וככה השלמנו את ההערכות
לשנה שנתיים הבאות עד שנראה מה ילד יום.

את נושא הפרקטיות והצורך לנדידה למרחקים ארוכים עם ציוד פתרתי בסט מזוודות צד רכות
שיולבשו על הקרנף בשעת הצורך, ובחיי היום יום נסתדר עם תיק העור או ארגז מיוחד שיותאם
אחרי המשענת לג'ינג'ית.

מה שמשאיר אותי עם סט של 3 ארגזי "קוורזאר" גרמני הכוללות שליפה מהירה, מפתחות,
אתתים אחוריים מובנים בתת שלידה הניתנת להרכבה והתאמה לאופנועי תיור. (נמכרים במחיר
הוגן אם מישהו מעוניין).

וה-bmw r80 גרסת הדאקר אתם שואלים?

...

בקיצור יהיה מעניין...

[הפלג הצפוני]

אם במקרה תראה gs 800 ישן עם מזלג הפוך של tt בלגרדה תדע למי להפנות שאלות.

[השושנים]

...כמה קצר הוא הזיכרון האנושי, די בחודשיים שלושה של שינוי בכדי לשכוח סדרי עולם, זמנים ותובנות.
איך שפרץ לו החופש הגדול ואייתו בכיים של ההורים למתבגרים חדשים, פחתה במידה נכרת כמות המכוניות
זמן הרכיבה לעבודה וחזרה התקצרה מאד, והכבישים היו כר נרחב לשעשועי גז ומשחקים מוטוריים מהנים.

גם ביום המבאס ביותר, שמוציא לך את החשק לקום מהמיטה ולצאת לעבודה הנחמה היחידה ומקור האנרגיה
הייתה הידיעה שלפחות הדרך לעבודה תהיה מהנה ודי בה לרכך את המציאות הקשה, גם בחזרה אותו הדבר,
המשמרת הקשה ביותר נראית אחרת, מגב הקרנף כשהוא מצמצם מרחקים הביתה ואין דבר שהוא לא בולס
בדרכו לשם. הכל מתפוגג ונעלם ומדהים כמה רכיבה של עשרים דקות ופחות מנקה לך את הראש מחדש, טוענת
מערכות ומסדרת את המחשבה.

תם החופש הגדול, נעלמו גם החגים היהודים והמוסלמיים כאחד, וחזרו הפקקים, מדהים כמה מהר שכחתי אותם
ואת פגיעתם הרעה. החל מהיציאה מהשכונה ועד לפתח מקום העבודה פקק אחד ארוך עומד, הפכנו הקרנף ואני
כאחרוני השליחים בת"א, מנצלים כל מטר כביש, מתמרנים, מתחמנים, ומנצלים כל יתרון אפשרי בכדי לגנוב דקות
ושטח, מכירים היכרות אינטימית חלונות של מכוניות זרות, מראות ומכופפים חוקי תנועה רק בשביל שנוכל לשרוד.

מדהים כמה הקרנף הפראי הזה מסוגל להסתדר הזמנים כאלה, דומה שלקחתי את כל ישותו פראותו והרגליו
ודחסתי אותם לכמה סנטימטר כביש ובקשתי ממנו להתנהג כטלה. פיל בחנות חרסינה.

הקרנף נשוא הכל בגבורה, בולע עלבונו, מאמץ גלגליו, אבל רק מזהה אפשרות קטנטנה ומיד פוצח הוא בשיר אגזוזים
בתזמורת של 16 שסתומים ומנוע, מרוצי רחוב חוליגניים כאחרון עוכרי הכביש. זה בשביל לצנן את המנוע, לנקות
הבוכנות ולרענן קפיצי שסתומים הוא מסביר לי בשקט, אחרי הכל אתה לא רומה שהוא ייסתם מחוסר שימוש...

דומה שבכל שנה מצב הפקקים מחמיר, נוספים עוד ועוד מכוניות מלאות בנהגים ונהגות מתוסכלים שלא מסוגלים
לראות מעבר לקצה הרכב שלהם את המטר הבא. ברגעים כאלה אנחנו מאמצים שרירים, נדרכים ומחכים כבר
לחופש הבא...

[nihrider]

מהכיסא הגבוה שלי אני רואה הכל ושופט את כולם

2% מכל הנהגים מחמירים את הפקקים פי 100

[השושנים]

...יש ימים שאתה יודע שהכל כבר ילך טוב רק לפי הדרך לעבודה, זה מתחיל במזג אוויר נפלא לעונה
קר מספיק בכדי לעורר את הגוף למטלות הבוקר, אבל לא קר מדי להקפיא. אוויר נקי וצלול כמו שרק אוויר
ירושלים יודע להיות במיוחד בעונות המעבר. זה ממשיך בפעילות מדהימה של הקרנף שמשתף אייתך פעולה
בכל צורה ודרך שתחפוץ, מרגע הלחיצה על כפתור המתנע וההתעוררות המידית הנקייה, עגולה, דרך הרמזורים
שרובם משתף אייתך פעולה בירוק זורם, וכביש ריק מתנועה באופן מפתיע ואז מגיעים הצבעים הצבעים
המיוחדים לעונת החורף שהרי ירושלים היא של זהב, נחושת ואור. זהב כולם מכירים או חושבים שהם מכירים,
כיפת הזהב אורות של זריחה ושקיעה, ונחושת? כילד לא הבנתי מה תפקיד הנחושת בשיר, אז מסתבר שברגעי
קסם מסוימים, כאשר זווית קרני השמש בעונה הנכונה נשברות בשעה מדויקת הרבה לפני לרוב האנשים נמצאים
במקומות הראויים ולא עסוקים מדי מכדי להתבונן עמוק פנימה רק אז ישנו אור שהוא כהה מזהב ובהיר מכתום, ש
שצובע את החומות של העיר ואת מגדל דוד בצבע מיוחד נחושתי, גוון ששמור רק לרגעים מיוחדים באמת, היום
זכיתי לקסם הזה לכמה דקות וממש אז ידעתי שהיום הזה כבר יהיה יום טוב, כי אי אפשר אחרת....

[השושנים]

...הזמן רץ לו בין הגלגלים והקלות הבלתי נתפסת שהקרנף עושה הכל, פשוט מגרדת את כל שכבות החספוס
שלי והצורך לכתוב כי כמה אפשר לכתוב כשהכל ממש בסדר, כשאין תחושת הישג להגיע ממקום למקום.

הזמן האחרון למדתי פשוט ליהנות מכל רכיבה שגרתית כל שתהיה, החורף הקר במיוחד בי-ם עושה לי טוב
ואני לומד לאמץ בחום, את ציוד החורף הטוב שהזנחתי במשך שנים. האוויר הנקי והקר לא משפיע על הקרנף
שממשיך לדרוש צ'וק בכל בוקר כמו בקיץ, אני מרסן את הקרנף במיוחד בבוקר ומונע ממנו לרוץ כשהמנוע קר.

את הרגלית ההילוכים הישנה הסוררת שהצלחתי לשבור, בתערובת של חוסר מזל, כלב שרץ אל בין הגלגלים,
קצה מדרכה, ואלומיניום שלא מתיישר, החלפתי תוך כדי שאני נפרד גם מחופשים במוטות המקשרים שערפלו
את התחושה ברגלית ההילוכים ואחרי הגירוז והכיוון הנכון, הקרנף מחליף הילוכים בכוח המחשבה, ובצורה חלקה
כמו הקרחת שלי.

גם את בריחת האוויר מהגלגל הקדמי פתרתי ע"י החלפת שסתום האוויר, למקורי של יאמהה שהבאתי מחו"ל
עכשיו כבר לא צריך למלא אוויר בכל תדלוק.

את מנוע הקרנף כיוונתי בעזרת שעוני וואקום בטיפול האחרון ועכשיו הוא נמרץ מתמיד, וסתם ככה על הדרך
החלפתי את שמן גל ההינע שהיה בן שנתיים ויצא לפנסיה.

עכשיו ממתינים לאביב ולשבתות יפות לצאת קצת למרחבים הפתוחים...