פרק חמישי 1: איסור נהיגה בתחום מוגן
הגדרות (תיקון מס' 9) תשע"א-2010
36א. בפרק זה – "מקור מים" – מעיין, נחל, נהר, אגם, ערוץ, וכן אפיק אחר שבו זורמים או נקווים מים עיליים, תמיד או לפרקים, למעט ים, או שטח הסמוך לכל אחד מאלה; "נהיגה", "רכב" – כהגדרתם בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997; "ערך מוגן" – כל אחד מאלה:(1) ערך טבע מוגן;(2) דיונות חול, טבלאות גידוד ומסלע, מערות, מצוקים טבעיים ואזורי שפך של נחלים;(3) תופעות גאולוגיות הקשורות למקור מים, לרבות השקעת מלח;(4) אזורי מחיה ורבייה של החי והצומח;(5) אתרי עתיקות ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות;(6) אמצעים ומיתקנים מלאכותיים להגנה על ערך מוגן המנוי בפסקאות (1) עד (5); "תחום מוגן" – תחום שקבע השר לפי סעיף 36ב.קביעת התחום המוגן ושינויו (תיקון מס' 9) תשע"א-2010
36ב. (א) לשם הגנה על ערך מוגן רשאי השר להורות בצו על קביעת שטח במקור מים או שטח המיועד לגן לאומי או לשמורת טבע בתכנית שהופקדה או אושרה לפי חוק התכנון, כתחום מוגן, למעט שטחים שהם דרכים שהוסדרו לפי חיקוק וחניונים. (ב) קביעת שטחים כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעת לתחום נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, תיעשה בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. (ג) שטח שנקבע כתחום מוגן יסומן בידי המנהל באופן שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.איסור נהיגה בתחום מוגן (תיקון מס' 9) תשע"א-2010
36ג. (א) לא ינהג אדם ברכב בתחום מוגן. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם לנהוג ברכב בתחום מוגן לאחת מהמטרות המנויות בסעיף 4א(א) לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (בחוק זה – חוק שמירת הסביבה החופית).