כמה עובדות שיעזרו לנו להתבלבל עוד:
* בשנת 2017 עלו לכבישי ישראל 300000 (שלוש מאות אלף) מכוניות חדשות. התשתית בתוך הערים לא השתנתה בהרבה.
* מעגל משתמשי הרכב בישראל גדל בעשורים האחרונים בקצב מסחרר, אופן לימוד הנהיגה לא השתנה.
* הישראלי הוא לוחם, מורד, ולא נשמע לסמכות. הוא גם הנהג הישראלי.
* בישראל אין תרבות בכלל ותרבות נהיגה בפרט.
* אופן לימוד רכיבה על אופנוע בארץ מזעזעת, והבורות בקרב הרוכבים רבה מאד.
* קורסים לרכיבה על אופנוע הם פרטיים ואינם מפוקחים כך שבפועל כמעט כל אחד יכול
להתהדר בתואר מדריך רכיבה. אין שום חוק או תקנה שמסדירים את התחום. בדיוק כמו
בתחומים אחרים בתחום ה-"אופנוענות" בארץ מי בדק אי פעם את תעודת המכונאי שלו?
אין באמירה זו לפגוע חו"ח במדריכי הרכיבה המוכשרים והטובים שקמו כאן מתוך צורך אמתי.
אלה ציון עובדה בלבד! יש מדרכים שעברו הסמכה בחו"ל או הכשרת מורה נהיגה.
* אין אכיפה משמעותית ונכונה של עבירות התנועה בישראל.
* אין מידע נכון ואמתי המנותח סטטיסטי היכול להצביע על מגמה כזו ואחרת 61 הרוגים בשנה לא מספקים
לשכנע את הממשלה לשלוח יד לכיס.
* שוק הדו"ג מעוות ומבולבל בגלל אינטרסים כלכליים ללא התייחסות אמתית לצרכיי הרוכבים.
רוכבים נהרגים בישראל סתם, ודווקא אלה שצרכים לעשות מעשה נרדמים בשמירה.


ציטוט ההודעה בתגובה