כלכלית - הרעיון גרוע.
לא משנה כמה חסכוני האופנוע יהיה, הוא יהיה הרבה יותר יקר מתחבורה ציבורית.
כדי להוריד את עלויות האחזקה, אפשר ללמוד לעשות טיפולים לבד - אבל זה דורש השקעה של זמן שאין לך.

אם הפן הכלכלי לא עד כדי כך לוחץ כמו שנראה מההודעה...
15K קונים לך אחלה אופנוע בימינו.
ראיתי בלוחות CBR250 שנת 11' מיד ראשונה עם 10K ק"מ - כלי שנשמע תפור לשימושים שלך.
רצו עליו 15, וזה לפני מיקוח - קשה לי להאמין שלא ישחררו את האופנוע לקונה שיגיע עם 12-13 במזומן, ויגיד שזה מה שיש לו.
יש כמה מקומות שמוכרים דיוק 200 מ"יד יבואן", עם 0 ק"מ, אחריות לשנתיים ב-18-19. אני בטוח שבמקומות האלה ניתן גם להשיג מסלול מימון.
אפשר גם לנסות למצוא נינג'ה 250 מהדור הקודם (שני צילינדרים), עם ק"מ סביר סביב ה-12.
אפשר לקנות דיאלים רואדווין 250 בן שלוש. אופנוע לא משהו, והוא נסחר גרוע - מה שאומר, שכנראה שתוכל להוציא אופנוע במצב טוב סביב ה-8K.

לפני 8 שנים, אני כמשוחרר טרי לקחתי הלוואה של 15K, וקניתי דיוורז'ן 400 בן 17 וציוד רכיבה. זה מה שהיה בשוק ב-2010, בניגוד גמור להצפה שיש היום.
ריסקתי אותו אחרי חודש, חזרתי לאוטובוס, קניתי MZ301, מכרתי, קניתי עוד דיוורז'ן ששירת אותי ל-40 אלף ק"מ...
בכל רגע נתון, לא היה לי כסף מיותר. הייתה לי רק כרית בטחון בדמות מגורים אצל ההורים, מה שאומר שקורת גג ואוכל לא יקחו ממך.
רכבתי על הכלים האלה, תקנתי אותם (באופן מאוד לא מקצועי) ונהנתי.
ההבדל הוא, שהייתה לי עבודה שהכניסה 6K ברוטו ו"למדתי" בפתוחה. היה לי זמן למשחקים האלה. אני לא בטוח שזה המצב אצלך.