לפני כעשרה ימים אני רוכב צפונה על כביש 4, מעט דרומה למחלף חולון מזרח יש האטה מסוימת והצטופפות של התנועה סביבי. אני שוקל את השול הימני אבל דווקא במקטע הזה אני מעדיף לרכב בין הטורים. מרחוק אני מזהה רכב שבחלקו האחורי שקע עצום במרכזו. השקע דחף את כל החלק האמצעי של הדלת האחורית ותא המטען עד לתחילתו של תא הנוסעים. במרחק מה אני מבין שזאת תאונה שבה מעורב אופנוע. אני מזהה פירורים של אופנוע. וכשאני כותב פירורים זה תיאור מדויק של מה שנותר מהאופנוע. שלדת הזנב ומעט פלסטיקה כחולה רומזת שאולי היה זה יאמהה אבל ממש איני בטוח בכך. לא הצלחתי לזהות מתלים, מנוע שלדה, ג'נטים או כל חלק אחר. איני יודע באם התאונה הייתה קטלנית אבל זה מסוג התאונות שגורמות לי כאב חריף בקרקעית הבטן.
הפרש המהירויות בין האופנוע לרכב היה עצום. לפי הנזק אני משער שהרכב עמד בשול הדרך ושהאופנוע התנגש בו מאחור כשהוא בטיסה נמוכה במהירות תלת ספרתית.
את העין הכחולה מעניין, בעיקר, הרף החוקי של המהירות. מהירות אולי מחריפה את תוצאות התאונה אבל מרבית התאונות הקשות מתחילות במקום אחר.
לנו הרוכבים, עם אפס בטיחות פסיבית, הפרש המהירות בינינו לרכבים סביב לנו משפיע באופן קיצוני על רמת הבטיחות שלנו. נהוג לומר שלדו גלגלי בטוח יותר לרכב כשהוא מהיר מהתנועה סביבו בכ 15% על מנת לשלוט בגורלו ולוודא שבו בכל רגע נתון לרוכב יש מספר אופציות לבחירת קו התקדמות.
גם מהירות חסרה מסוכנת. רכב שמזדחל בכביש 6 בשמונים קמ"ש גם אם בנתיב הימני, גורם לאינסוף מצבים מסוכנים.
היכולת לאמוד הפרשי מהירויות בחשכה כמעט ואינה קיימת.
רכבו בשיקול דעת.
איללכא...ורכיבה על אופנוע זה מקצוע
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי נעם 1
