דוגמא מצוינת לעשה ואל תעשה שאתה רוכב:

[Tsachi]

[QUOTE=avishai651;13291]צחי, ראית את הסרטן לפני ששיתפת? כי או שלא, או שאתה הוזה, או שאין לך אופנוע.[/QU

כמובן שראיתי. לנסוע ב155 קמ"ש בכביש בין עירוני צר, עמוס צמתים שחותכים אותו זה חוסר אחריות משווע. רוכב אופנוע מכור לאנדרלין שאוהב לרכב זה טוב ויפה, החוכמה לדעת איפה להרביץ מהירות ואיפה להאיט ולהתחשב בתנאי הדרך. ככל שהמהירות שלך גבוהה יותר, כך מהירות התגובה שלך ארוכה יותר. וככל שהמהירות שלך גבוהה יותר, כך מהירות עיבוד המידע של הנהג בצומת שאמור לקלוט אותך מגיע לכיוונו היא הרבה יותר איטית. הוא פשוט עלול לא להספיק לראות אותך ולעבד את המידע הזה בזמן, נוסיף לעובדה של מחקרים שהגיעו למסקנה הברורה שדו גלגלי על הכביש, נהג הפח פחות קולט קוגנטיבית עקב מיעוטם על הכביש. שגם ככה הם פחות נראים כי הם הרבה יותר צרים וקטנים.

אם הרוכב שבאמת צר לי עליו וכואב לי על אמא שלו, היה רוכב במהירות המותרת, היה מספיק לקלוט את הרכב בזמן וסיכוי הרבה יותר גבוה שהרכב היה קולט אותו. הרוכבים מהסוג שלו לוקחים סיכונים מיותרים כי אינם יכולים לרסן את האנדרלין שמציף אותם, תוך חוסר התחשבות בחייהם ובחיי הנהגים הסובבים אותם, ובחיי המשפחה שלהם שגם ככה מדירה שינה מעינייה כדרך קבע עקב התחביב המסוכן, הם הסיבה שאנחנו צריכים לשלם ביטוח חובה כל כך גבוה.
כל אופנוען מיומן צריך תמיד לשנן את חוק הברזל - תמיד לרכב כאילו לא רואים אותנו, להיות תמיד דרוכים להפתעות, ותמיד לסמוך רק עלך עצמנו.