166,667 ק"מ אחרי

[נעם 1]

הוספנו כבר עוד כ 600 ק"מ מאז ספר מד המרחק של הטנרסאלפ את הקילומטרג' בכותרת. בוודאות, האופנוע הזה לא יוצר ביום שני. כשייצרו אותו, האיטלקים שם בהונדה איטליה היו מפוקסים שחבל על הזמן. מאז עלה על הכביש בספטמבר 2011 האופנוע לא עצר לרגע. הוחלפו צמיגים, גלגלי שיניים ושרשראות ומצברים. פעם בשנה לערך האופנוע מטייל על גרר למוסך בגלל חפץ מזדמן וחד באחד מצמיגיו. פרט לכך, לכל אורך חייו עד עכשיו לטרנס הייתה תקלה אחת בלבד שהשביתה את האופנוע ליומיים.
בקיץ האחרון, מעט לפני מחלף גן רווה אני מציץ בשעון חום ו...אופס. 120 מעלות ואני עוצר. מחפש נזילה במערכת הקירור ומדומם כשאיני מבין מה הבעיה. ניסיון נוסף מקדם אותנו בקילומטר ושולח אותנו להמתין לגרר. הלך הטרמוסטט אבל בקיץ זה לא כזה נורא לרכב ללא טרמוסטט כשמערכת הקירור מסחררת את הנוזל באופן קבוע. בטיפול האחרון ב 168,000 ק"מ שוב נבדק מרווחה השסתומים ושוב נסגרו המכסים מבלי שנדרשתי לכוון אותם.

אין לי אלא לשבח, להלל, לקלס, לפאר את הנדסת המכונות המודרנית של הונדה. הטרנס הוא פשוט מכונה מדהימה.
גם היום, שש שנים ושבעה חודשים אחרי שקיבלתי אותו בהונדה בדרך השלום איני מרגיש שמיציתי את הטרנס ואני נהנה ממנו הנאה רבה.

איללכא...וסובב בגז. הרבה.

[נעם 1]

ככה זה החל:

טרנסאלפ, שש אלף קילומטר אחרי.

אחרי 20 שנים על אופנועים, רובם ככולם דו"שים כאלה ואחרים וכולם משומשים, הגעתי לנקודה שבה אני יכול להרשות לעצמי אופנוע חדש. חדש מהניילונים.
אז נכון, זאת לבטח לא ההחלטה הכלכלית הנבונה ביותר שקיבלתי בחיים אבל...פעם אחת, לפחות נכון להיום, רציתי אופנוע שבו אני קורע את הניילונים.
נאלצתי לגלות שאין ניילונים באופנוע חדש אבל בקילומטרים הראשונים אופנוע חדש מסריח מפלסטיק נשרף.

התלבטתי קצת בהתחלה. הטווח היה רחב. החל מדו"שים קרביים כגון האנדורו 690 הקטום וההסקוורנה. דרך דו"שים אחרים כגון הטנרה, הפגסו והבימרים השונים. עובר דרך הוורסיס, הטנרסאלפ והויצטום. חשבתי גם על ההיפרמוטרד והדורסדרו ונדדתי גם לפואקו, התלת הספורטיבי של ג'ילרה.
אחרי שירד האסימון, ששטח באמת אני רואה על 4 גלגלים שמחוברים לדיפנדר. ירדו כל הדו"שים הקרביים. הבימרים ירדו בגלל מחיר או תמורה למחיר. מהפואקו נדדה מחשבתי. הוורסיס לא עושה לי את זה והפגסו מבאס לטעמי.
רכיבות המבחן סיננו את הטנרה שנפל, לטעמי, תחת הכותרת פוזה ללא תמורה. נותרתי עם הטרנסאלפ של הונדה והוי סטורם 650 של סוזוקי. שניהם אופנועים טובים עם יתרונות לכאן ולכאן. בסופו של דבר, התחברתי לטרנסאלפ יותר.

20 ק"מ אחרי הסוכנות האופנוע הסריח מפלסטיק נשרף באופן מדאיג, חבר טלפוני שלו ניסיון רב יותר בחדשים הרגיע אותי שכך זה. חלק ניכר מההרצה בוצע ברכיבת ראש השנה למצדה ותוך כדי הרכיבות הראשונות חזרה לי החדווה שברכיבה.
אני רוכב כל יום כל היום. הרכיבה על ה- XR הייתה מעייפת ובערבים ובסופי שבוע האופנוע היה תמיד עדיפות שנייה לדיפנדר. ושלא תבינו לא נכון, הדיפנדר זה לא איזה רכב פינוק. היום, היום הטרנסאלפ הוא הבחירה הראשונה בכל מצב ופשוט תענוג לרכב עליו. הטנרסאלפ מתאים לי ככפפה ליד בעיר ומחוצה לה. גם אחרי 450 ק"מ קילומטר ביום רכיבה אחד, אני יורד ממנו כמו חדש. פשוט תענוג. האופנוע מציג חבילה מאוזנת באופן כמעט מושלם לטעמי.

המנוע שם, 60 כוח סוס נשמע אולי מעט בעידן מפלצות הליטר, הצצמאותים, כל הערומים שמבוססי אותם מנועים והדיאבל. אבל לי זה מספיק בהחלט והרבה פחות מווברץ ממה שהורגלתי אליו. תיבת ההילוכים חלקה. המתלים דורשים כיול לפני שאוכל להתייחס אליהם באמת אבל על כך בהמשך. תנוחת הרכיבה נוחה לי מאד, אינה מעייפת ודורשת ממני רכינה קלה לפנים. מה שמעביר מעט משקל לקדמי ובעיקר, שומרת אותי בתנוחה דרוכה אך לא מעייפת. האוכף מתוכנן נכון ומאפשר חביקה של מיכל הדלק. הוא גם מפנק באופן יוצא דופן למי שרגיל לדו"ש קרבי. את היכולות הדינאמיות אני לומד בגיחות לכבישים כאלה ואחרים וכרגע איני מרגיש מחסור.

ושש אלף קילומטר אחרי אפשר לספר על נקודות התורפה שלו:
1. חמישה הילוכים? ראבאק, אני מבין שוי טווין עם 680 סמ"ק הוא מנוע גמיש אבל 6000 סל"ד ב 140 קמ"ש או 120 קמ"ש ב 5000 סל"ד זה יותר מדי. חסר למנוע הילוך שישי.
2. כיוון עומס קפיץ, אני עדיין מחפש את הברז שמשנה את עומס הקפיץ. יש לוארדרו שהוא האח הגדול הטרנסאלפ ויש לויצטום, שהוא המתחרה הישיר. אופנוע שממוקם ע"י הונדה בקטגוריית האדוונצ'ר חייב אפשרות לכיוון עומס קפיץ קל הרבה יותר. שהרי, זהו בדיוק האופנוע שאמור להציע המון אפשרויות. רכיבת בדד, רכיבה בדד עם ציוד ורכיבה בזוג עם וללא ציוד. הברז חסר. נקודה.
3. ABS, זאת לי מערכת ה ABS הראשונה באופנוע. אז או שלמדתי לבלום על הקצה ב XR או שהמערכת נכנסת לפעולה מוקדם מדי או שהיא רגישה מדי. אבל משהו בה לא אפוי עד הסוף.
4. הגריפים, לי יש כפות ידיים קטנות והגריפים קטנים אפילו לי.
5. האופנוע, לטעמי, נראה מיליון דולר אבל הונדה חסכו במקומות מוזרים. ואלה החלקים שנראה כאילו נלקחו מהמדף של הקאב:
- מראות.
- רגלית הילוכים.
- רגלית בלם.

[נעם 1]

ולגבי נקודות התורפה של הטרנס. עם חמישה הילוכים למדתי לחיות בשלווה. כך גם לגבי הגריפים. כיוון עומס קפיץ ומערכת ה ABS עדיין מבאסים.
מבחינת מראה, מרגיש כאילו האופנוע קפא בזמן בגיל שנה. הצבע והפלסטיקה עדיין שומרים על חיוניות.

איללכא...וכמה חבל שאינו מיוצר יותר

[השושנים]

בלי תמונות, למה שנאמין לך?

אולי בכלל יש לך ג'אווה?

[NAOR2207]

חדש!!1
כעת בעיתון לוח יד שתיים בפיצוציה הקרובה לביתך!
לא ראה שטח. מרופא.

[ehudco8]

כתיבה יפה ,נהנתי לקרוא .....אם כבר הונדה אז הפייבוריט שלי ...אפריקה טווין

[mudale222]

כבוד

[Bengolan]

היי נעם
האם אתה לא חושב שנקודת תורפה לא קטנה בטרנס היא העובדה שהאגזוז מבשל את הרגל הימנית בקיץ?

Sent from my ONE A2005 using Tapatalk

[נעם 1]

היי נעם
האם אתה לא חושב שנקודת תורפה לא קטנה בטרנס היא העובדה שהאגזוז מבשל את הרגל הימנית בקיץ?

Sent from my ONE A2005 using Tapatalk

לטעמי. לא.
לי יש מצב אחד שבו אני חש עודף חום, בעמידה ברמזור כשהמאוורר נכנס לעבודה ב 103 מעלות החום מטבעו עולה והוא מורגש. ברגע שאני מתחיל בתנועה זה אינו מורגש.

איללכא...וסובבו בגז

[השושנים]

לטעמי. לא.
לי יש מצב אחד שבו אני חש עודף חום, בעמידה ברמזור כשהמאוורר נכנס לעבודה ב 103 מעלות החום מטבעו עולה והוא מורגש. ברגע שאני מתחיל בתנועה זה אינו מורגש.

איללכא...וסובבו בגז

אני חושב שככה זה בכל האופנועים מקוררי מים.

[אברי]

האיטלקי עם הקילומטרג' הגבוה בהיסטוריה