adnan, הטריק די פשוט...
1. שימון תכוף (כל שבוע, ואחרי כל רכיבה בגשם שוטף) בשמן גיר. לא משתמש בספריים הדביקים (והיקרים להחריד).
זה מלכלך את האופנוע כי השמן ניתז על הזרוע והג'אנט, אבל מונע הדבקות של חול לשרשרת, מה שמקצר את החיים שלה.
2. כמו שערני אמר - האצות מתונות, מינימום בלימות. תאיץ כמו יונדאי ואל תבלום לחינם, שמור על גז קבוע רוב הזמן - ואתה תופתע כמה העומס על השרשרת יורד.
3. הקפדה על מתיחה תקינה. לא לפי מספרים בספר, אלא לפי תחושה - כשאתה יושב על האופנוע ומכווץ את הבולם, צריך להישאר קצת חופש (בערך סנטימטר).
erani99,
אכן - לא מעט התעסקות.
לרגע לא טענתי שמדובר באופנוע "שגר ושכח", כזה שאין במה לגעת חוץ מטיפולים שוטפים עד ל-100 אלף.
אם נוריד את הטיימינג מהרשימה - שהרי מדובר בתחזוקה שגרתית שנדרשת לפי הספר - נשאר עם כמה תקלות חשמל קטנות אך מעצבנות, צינור קלאץ' מפוצץ (באופנוע בן 9 זה סוג של לגיטימי) ורגלית צד שנוטה להשתחרר.
אני הייתי מוכן ליותר גרוע, והאופנוע הפתיע אותי לטובה. סה"כ - המנוע, הגיר והקלאץ' עדיין מקוריים ובמצב טוב, הבולמים עדיין עושים את העבודה, לא החלפתי אף מיסב (כולל מיסבי היגוי\גלגל). פרט לתקלת הצינור קלאץ' בתחילת הדרך - לא קרה מצב שלא הצלחתי להגיע לעבודה כי נתקעתי בדרך.
אני מאמין שהבימר אמין יותר, אבל אמינות מוחלטת לא הייתה אחת הדרישות ברכישת האופנוע.
רציתי אופנוע יפה, מיוחד, שונה מהמקובל שבו זמנית יהיה לכלי תחבורה יומיומי פרקטי שיפגין אמינות סבירה+. בדרישות האלה המולטיק עומד כמו גדול, ואני לא רואה שום כלי שיכול להוות לו תחליף ראוי.
ציטוט ההודעה בתגובה