רוצה להתיחס לכתבה של דני קושמרו בבליזר

[Yigal]

לדעתי יש קשר בין השניים. הרבה פעמים החלטות שגויות כמו עקיפה ללא שדה ראיה נובעות מ'קלות דעת' (שם מכובס לנהיגה בשכרות/עייפות/תחת השפעה), ומצד שני נהיגה ב'קלות דעת' היא פחות או יותר ההגדרה של החלטה שגויה. אני יכול להעיד על עצמי, שכשהייתי צעיר יותר, ונוהג במצב של עייפות קיצונית (או...) העדפתי לנהוג מהר יותר כדי לקצר את הזמן על הכביש (אידיוטי, אני יודע).
לפי הכתבה, קושמרו עצמו מעיד שהוא לא יודע מה היה הגורם לעקיפה הבעייתית, אם זה העייפות, הרצון להגיע כבר ליעד או סתם החלטה מטופשת של רגע. בכל מקרה הוא לא מחפש להאשים או להתנער מהאשמה אלא מודה בפה מלא שההחלטה המטופשת שלו כמעט לקחה אותו ואת המורכבת (שממש לא ברור איך יצאה ללא פגע). עוד דבר שעולה מהכתבה היא שמיגון הוא קריטי מאוד, אך גם איתו הרוכב לא חסין לחלוטין, ובסופו של דבר המיגון הכי טוב הוא שיקול דעת מושכל.

אין ספק בכלל, כשאנחנו עייפים אנחנו מועדים לפורענות.
כנ"ל שחם לנו, לא נעים לנו, קר לנו מדי או שנרטבנו.
צריכים להיות מודעים לגורמים שמפריעים לשיקול דעת נורמלי , להכיר בהם , ולהתנגד להם בחוזקה.