איך תפסתי קרנף בזנב-סיפור מסע.

[השושנים]

..."למה אתה לא כותב יותר"? ככה שואלת הג'ינג'ית, באחד האמשים.
"לא יודע, באמת שלא, השבתי."
כשאני רוכב, מתחיל בי איזה סיפור קטן שנשאב ממקרה, בדל מחשבה, הרהור,
שנשפך למקלדת ומשם יוצא חצי מבושל הלאה, פעם טוב יותר ופעם פחות,
זה לא שלא קורה כלום, אבל איכשהו הרכיבה על המפלץ הזקן, הייתה אתגר מעניין,
רכיבה לצפון לא הייתה סתם רכיבה זה היא מסע הרפתקה שבסיומו קיבלנו המפלץ ואני
תעודת הצטיינות, טפיחה על השכם, פעמים גבר גבר,
עם הקרנף אף אחד לא מצפה לאחרת, להפך, אני פחות סלחן אליו אם הוא לא עובד
מושלם, אסור לו להיאנח, להתלונן וחלילה לו מלהיכשל, אפס סלחנות, הוא שם, הוא יציב,
אין דרמות, נכון שמספר הרישוי שלו נתלש לי כל כמה זמן מהוויברציות, גם הסדק באגזוז
מטופל, אבל זה היה ברור וצפוי בגילו, אין מקום לתלונה.
הצמיגים החדשים שהבאתי לו מאנגליה עדיין לא הורכבו, ובהזדמנות הראשונה הרבה מהחלקים
שצברתי ימצאו עצמם על גופו בסשן שדרוג שאני מתכנן לו, אבל הכל צפוי, ידוע ומבחירה,
שגרה...

[השושנים]

...התחשק לי חברה של אופנוענים, זה קורה די הרבה בזמן האחרון, קצב החיים, המטלות, השינויים
משפעים ישירות על דרכי הבילוי שלך, צרכים חדשים גוברים על הישנים עד שהשד מתעורר.

יש משהו נחמד בחבורה הזו שעושה הכל יותר קל, מספיק שיש קסדה לידו ומעיל אופנוע מונח ברישול
וכבר יש נושא משותף לשיחה, אתה חלק מהחברה גם אם אתה לא מכיר אף אחד, למילה שלך יש משקל
וככל שהכלי שלך יותר מרשים המשקל עולה.

זה בסדר להתערב בשיחה לא שלך כי אתה "בעניינים", אנשים מזהים אותי לפי הקרנף, קשה להגיד את זה
גם עלי, אבל זה בסדר אפשר להעביר מפגש שלם גם בלי לדעת שמות, שמות נזרקים לאוויר ואתה מגלה
שזה חבר של ההוא, והייתם בעצם יחד בטיול לאי שם ויש לכם מכר משותף ואתה יכול לעזור לבחור
להגיע לחבר שלישי. אוטומטית חברים לרגע, שותים צוחקים נהנים.

שיחות על מנועים ושמנים, אופנועים ומקומות, תענוג, מאז נסגר מקום המפגש שלנו, המפגשים האלה
חסרים לי יותר ויותר אז ניצלתי רגע שהג'ינג'ית בהשתלמות מקצועית ואף אחד מהחברים לא שיתף פעולה
ויצאנו הקרנף ואני לטייל לבד למקום בו כולם מתנקזים בשבת. היה נהדר!

[השושנים]

הקרנף הוכנס למקצה מס' 2 ויישור קו מתבקש:

צמיגים לקראת החגים והחורף:


https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net...76&oe=587A5593

אגזוז חדש קומפלט, תמונות בהמשך.

גומיות חדשות לקרבורטור.

קפיצים פרוגרסיביים למזלג הקדמי.

ורענון כללי...

מחכה כבר שישתחרר מהניתוח...

[erani99]

נו ואז?... תעיף ת'טרנטה הזו ותרכוש הארלי סופסוף?

[moriseven]

החלפת את האגזוזים? המקוריים שלך במצב טוב? אני מחפש כאלה

[השושנים]

החלפת את האגזוזים? המקוריים שלך במצב טוב? אני מחפש כאלה

כרגע אני בבעיה נגרם לי נזק לאגזוז החדש, ואני לא יודע כרגע איך ממשכים מכאן.

(פרטים בהמשך)

[הפלג הצפוני]

אם האופנוע אצל יואש [שמתייאש לעיתים נדירות] אתה מסודר.

[השושנים]

...אנחנו מתרככים, ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו מחפשים את הנוחות, הקלות, להתאמץ פחות.

השרירים כבר לא אותם שרירים, אלה שטיפסו ג'בלאות, גמעו מרחקים וקפצו מגבהים, רפויים עכשיו משהו.
העיניים שראו ארצות, מלחמות דרך כוונות, ידעו לאתר עקרב בנעל בלילה, כבר יותר עייפות ונזקקות לעזרים.

סחיבת משקלים היא כבר לא באמת חובה, אנחנו נכנעים מרצון לפלאי האלקטרוניקה והמכניקה,
הידיים שנצרבו בקור הלבנון, מתפנקות במחממי ידיים, הגוף שסבל מסעות, שעות המתנה ושמירות, ידע לזנק,
להתגלגל, לרוץ ולהסתער חנוט היום בחליפת שומן ומעיל מגן.

קל להיכנע לחדש, הזורם, האמין, לרכוב מקצה לקצה כבר מזמן לא אתגר אמתי, אלא פשוט שייט תענוגות.

האם אנו מפספסים קצת את מהות הרכיבה?

לצעירים אלה שנולדו הרבה אחרי החרם היפני, אלה שנולדו למציאות של חלוקה לקטגוריות רכיבה לא
נותר אלא לבחור, לברור את האופנוע, סגנון הרכיבה ומגרש המשחקים המועדף, המכונה כבר תעשה
את השאר.

נעלם החספוס, המחיר שהיית משלם כרוכב הולך ונעלם לטובת המחיר שאתה מוכן לשלם בכדי לקבל
עוד פטנט שמקל מתערב ועוזר לך להרגיש כאילו לא עזבת את כורסת הטלוויזיה בבית.

אין ספור נרקוזות, מחברות אותך תדיר לכל אמצעי ההבל האלקטרוניים, גם כשאתה רוכב ואפילו
על הכיוון כבר לא מצביע מצפן, אלא איזו סירי אלקטרונית וירטואלית, מלמדת אותך דרך שהיא בעצמה
לא מכירה באמת.

לי יש הרגשה שאנחנו מפספסים קצת...

[lokimonster]

נו זה הזמן להארלי

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[השושנים]

אני עוצם את עיני, לרגע.
רק לרגע, אבל הרגע נעלם.
כל החלומות שלי.
חולפים ביעף לנגד עיני, מעניין.


אבק ברוח.
כל החלומות הם סתם אבק ברוח?


אותה המנגינה,
רק טיפות המים בתוך ים שלא נגמר.
כל מה שאנחנו עושים
מתפורר עד היסוד, בגלל שאנחנו מסרבים לחלום.


אבק ברוח,
כל מה אנחנו זה אבק ברוח.


ולכן אל תוותרו.
שום דבר לא נמשך לנצח, אולי רק השמים ואדמה.
הזמן רץ,
וכל הכסף שלך, לא יכול לקנות רגע שחלף.


כולנו אבק ברוח,
אנחנו בסך הכל אבק ברוח.
רק אבק ברוח.

* הפרשנות שלי לשיר הנהדר הזה.

הגשימו חלומות. - רן

[השושנים]

...רוח וגשם בחוץ, הכיסוי של הקרנף ספוג במים שמחקו את האבק והכתמים שכיסו אותו מהקיץ,
ברקע שלום חנוך מנסה לתפוס שליטה על חייו חוזר הביתה ומקווה שלא יעזבו אותו בחוץ.

הקרנף שלם עכשיו אחרי שבזמן האחרון שדרגתי את מערכותיו המזדקנות, השינוי עושה לו טוב,
התקופה האחרונה פחות, אנחנו רוכבים פחות קילומטרים ממה שהיינו רוצים, כמעט תמיד מסיבות
שאינן תלויות בנו. אף פעם לא הייתי איש של סתיו.

זה לא שאין את הקסם באוויר המתקרר, הכבישים הרחוצים, החום הבלתי נסבל שמפנה מקום למעיל
לכפפות הכבדות. וכן יש את ההבטחה להתחדשות לירוק לחיים החדשים שיגיעו אבל איכשהו אני תמיד
זוכר שהכי חשוך לפני עלות השחר, בדיוק כששלום מפנה מקום לדיינה ששואלת אותי "האם אני יודע"

האפור והקור לא ממש עושים לי טוב או איזה חשק לרכוב, זה חוזר בדיוק כשהשמש יוצאת לכמה רגעים
ושוטפת הכל באור מרענן שמחזיק את הכל על תנאי.

החזאי מבטיח שסוף הסערה קרוב, בשישי חזרתי הביתה ספוג מים רק בגלל שחשבתי שאני חכם יותר
מכולם וברחתי קצת לפני הגשם הגדול, מרפי צחק ואמר שהייתי צריך לצאת רבע שעה קודם, "שיט הפנס".

האביב בא לי טוב יותר, הפריחה, הריח המתקתק ההבטחה שמעכשיו יהיה רק יותר טוב עד לגיהינום של
יולי אוגוסט.

שבת של תנור, מרק חם והמון סדרות טלוויזיה.

[lokimonster]

קנה ממוטה של קוואסאקי ותהנה מחום הקיץ גם בחורף
אני לא חושב שנהנהתי מרכיבה חורפית כמו היום

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[הפלג הצפוני]

בקיץ תהיה וו'ל דאן אחרי 4 דקות.

[השושנים]

...הקרנף בניגוד למפלץ הוא סוג אחר, את המפלץ BMW R100RS מודל 1977 למי ששכח בצדק
לקחתי אלי לאחר שהשתלטה עלי תסמונת "האחות הרחמנייה" כל מסע שיעול או כבישת יעד הייתה הישג
עבורנו כיוון שהפכנו אותו מגוויה מהלכת, למלך הכביש, כמו שמגיע לו. במשך הזמן למדנו ביחד שאני
אוהב לרכוב בשניים ולטייל בארץ הקטנטונת שלנו, יותר מלדאוג ולטפל, משם אהבת הטיולים עברה שלב
והפכה לאהבת טיולים חובקי עולם על אופנועים זרים ומעולים, והצורך בלטפל לדאוג הפך כיוון לצרכים אחרים.

המפלץ האהוב שלימד אותי המון נמכר והוחלף ע"י קרנף בלהות, חזק, מסוקס ונוטף סטייל, העניין שגם הוא
בגילו המתבגר מצריך יד אוהבת וטיפול מונע, הקרנף גם לימד אותי שהמושג "יד אחרונה" יהיה נכון עבורי
רק כשמישהו יטמין אותי עמוק באדמת י-ם ויישא הספדי שקר כמה על טוב הייתי...

הדילמה מתחילה עד כמה להשקיע בקרנף כשבאופק מתרוצצים כבר חלומות אחרים, כאחד שלא מכיר
קיצורי דרך והאותנטיות והמקוריות היא נר לרגלי, אני ממשיך לפנק את הקרנף בחלקים מקוריים מכל
קצוות העולם, משפשף את האנגלית שלי ואת כישורי בחיפוש ברחבי האינטרנט אחרי הטוב שבטוב.

והקרנף מודה לי באמינות אין קץ. בדרך כרגע ארבעה דיאפרגמות לקרבורטורים ארחי שגילנו שאחת
מתוך הארבע קרועה ובאחת יש חור מבלי לחשוב פעמים הוזמנו ארבעה אחד לכל קרבורטור.

הקפיצים הפרוגרסיביים בכידון שהוחלפו עושים עבודה נהדרת ואין ספק ששדרגו את חווית הרכיבה בהרבה
והאגזוזים המקורים שנמצאו במאמץ רב, אכן שיפרו לא רק את המראה כי אם גם את הצליל האופייני לקרנף.
לאט לאט אבל בטוח הקרנף מנצח את אותות הגיל ועוולות הידיים הקדומות ושכבה אחרי שיכבה הוא חוזר
למקורות האמתיים שלו שבגללם נרכש.

והיום אני יכול להגיד בלי להתבייש שאין עוד אחד כמוהו על הכביש בישראל, אחר שירכבו בשבוע הבא
ויתואמו הקרבורטורים נוכל לפצוח בחגיגות האביב כשבקיץ מחכה לי ולג'ינג'ית טיול של שבועיים באלפיים
עם הונדה קרוסראנר זר...לגיוון.

[השושנים]

כמו כל דבר טוב, גם המערכת הזו נגמרה, אני יכול להגיד בסיפוק, שאני מציע אותו במצב
הרבה ותר טוב מהמצב שקניתי אותו, מבחנתי הבאתי אתו לרמה הבאה ואני יכול לשלח
אותו בשקט הלאה.

אז מי שמחפש קרנף נאמן אמין ידידותי מוזמן לפנות אלי!

http://fullgaz.co.il/forums/showthre...280#post103280