איך תפסתי קרנף בזנב-סיפור מסע.

[lokimonster]

בעז"ה אפריל נצטרף אליך
אני מתכנן טיפול גדול לבאנדיט שנח לו מספר חודשים ונצא חזרה אל דרך המלך.

[השושנים]

...הדשא הקפוא חורק מתחת לנעלי הרכיבה, אד עולה מהפה והתחושה שמשאיר מנעול השרשרת על היד קפואה וצוננת.
המפתח מסרב להחליק למקומו ונדרשת יד נחושה ויציבה לגרום לו להיכנס עד לסופו. הטל שהפך לקרח עדיין על הכיסוי
והוא יהפוך בשעה הקרובה לרטיבות מעצבנת, שתתייבש רק במשך היום.

הרגל מגששת לרגלית ההילוכים היד לוחצת אוטומטית על הקלאץ, קליק... הראשון הופך לניוטרל, ידית הצ'וק מורדת כלפי מטה
והאצבע מגששת לכפתור ההתנעה, ורווום ורוום הקרנף מתעורר לחיים כמעט לפני כולם, שנייה שנייה וחצי ושאגת המנוע
מתעצמת, אני מוריד ביחס הפוך את ידית הצ'וק להרגיעו, רגע לפני שהמנוע מגמגם אני מייצב את הידית ופונה להתלבש.

רוכס את מעיל העור ומיישר את החמצוואר מיד אחר כך מלביש את הקסדה על הראש ומייצבה, משם למשקפיים מוכנסות בזהירות
ואז מגיע תור הכפפות, אחת אחת, המנוע כבר גבוה מהנדרש ואני מוריד עוד קצת את המינון, משתדל להתרחק מקצה האופנוע
וריח התערובת העשירה וריחה החמצמץ.

יד ימין תופסת בשלדה, רגל שמאל מכשילה את ג'ק האמצע ואני מדרבן את הקרנף קדימה ומשעינו על רגלית הצד, רגל גבוה מעל
האוכף ומתמרן יציאה אחורה ברוורס, צריך להיות מספיק מהיר בכדי לא לאבד מומנט ולחכות לנפילת הגלגל האחורי מהמדרכה
ובמקביל לא לאבד יציבות כי הרצפה מתרחקת מאיתנו עד לנפילת הגלגל הקדמי.

קליק, הראשון משלב בנקישה ועוד לפני שחרור הקלאץ הקרנף כבר רוצה לשעוט קדימה. מבט לאחור לראות שאין רכב שעוקף
אותי והקרנף מזנק, עשרת המטרים הראשונים מסלקים את האדים ממשקפי השמש דרך המשקף הפתוח וממש לפני הכביש
הראשי אני סוגר את הצ'וק עד הסוף. שעון החום עדיין שוכב לו למטה ייקח לו עוד כמה דקות ועליה אחת, בכדי לקום ממרבצו
ועד אז אני משתדל שלא למשוך את הקרנף מהר מדי. הרוח מקפיאה את עור הפנים ומסלקת סופית את שרידי השינה, עכשיו
סתם קר, אני מחפש סימנים לקיפאון של הכביש הלח מטל הבוקר ושאריות הגשם האחרון. התחושות מהקרנף נהדרות ואת
המכוניות הראשונות שאנחנו פוגשים על הכביש אנחנו עוברים בקלילות. ככל שהעסק למטה מתחמם אני מרשה לעצמי ללחוץ
קצת יותר כשלאחרונה אני נהנה מאוד לשחק בהילוכים הנמוכים במשחקי כוח, מהירות, בלימה.

הכיכר בחנוך אלבק מתקרבת במהירות רבה מדי ואיתה ההתלבטות אם הכביש יבש מספיק להטיה קצת יותר חריפה או
פשוט להוריד קצת מהירות, הקרנף כבר פותר את הדילמה בעצמו, מבהיר לי שוב מי הטוב משנינו.

כפפות הקיץ עושות עבודה מפתיעה גם בטמפרטורות הנמוכות האלה, אבל אף פעם לא הייתי רגיש לקור, אותי מטרידה
דווקא המסרבלות של ציוד החורף והפגיעה היחסית בחופש התנועה...

[השושנים]

...כל בוקר אני מחפש סימנים איזה יום הולך להיות לי בהמשך, בימי ראשון הצורך גדול יותר אחרי סוף השבוע,
ועצבות יום א'. זה מתחיל בצורה שהאופנוע הניע, או המהירות בה הגעתי לעבודה, אם האופנוע שיתף פעולה היום
או הייתי צריך להילחם בו, איך היה מופע הרמזורים, או מצב מזג האוויר. כל דבר יכול לרמוז איך ימשיך היום ומה
מצופה לי בהמשך.

בתקופה האחרונה אני נפגש כל בוקר, פחות או יותר באותה הנקודה, ברוכב אופנוע אחר, יש לו אופנוע כתום מתכתי
ולא הצלחתי לזהות את הסוג בוודאות, נראה כמו טרנסאלפ או דומה, הוא מגיע מצפון העיר ואני מדרומה, התחלנו
לעשות שלום האחד לשני, לפעמים צפצוף ותמיד חיוך, כייף אדיר לראות מי יצא הבוקר יותר מוקדם או מי איחר להתעורר.
מת לדעת מי זה, אבל במהירות החיים וקצב התנועה בינתיים זה שלום, שלום....

[lokimonster]

כתב לי מי שכתב שסוזוקי זה לילדות
אחרי הבהיה ותהיה שלך לעבר אופנוענים בכתום אני תוהה למי המקס????
יישר כח
אכן סוזוקי זה לילדות

[השושנים]

...הקשר בינינו הולך ומתהדק, האמת הוא פחות קשר בין קרנף לנוהגו, ויותר כמו בין חברים
שאחד מהם גדול ומאיים אבל עם לב זהב, והשני כזה שאוהב מאד להימצא בחברתו של הראשון.

אין הקשר דומה ליחסים ביני לבין המפלץ החביב, שהיה תלותי דרש תשומת לב ומשאבים ללא לאות.
וכל טיול או מסע, הייתה חוויה והישג בפני עצמו.

יצאנו הג'ינג'ית ואני לחופשה של שבוע, כיוון שהחיים קובעים לנו לוחות זמינים שמתאימים להם,
יצא כך שהפעם נסענו לצפון במקום לאילת, הטיולים המשותפים שלנו בחו"ל קיבעו לנו טעם שונה
לבילויים מהמקובל כאן, וככה מצאנו את עצמינו מנסים משהו קצת אחר.

החלטנו לנסות מלון "בוטיק" שלפחות על פי מה שקראנו וראינו בתמונות דומה מאד למה שאהבנו בחו"ל.
מלון קטן ומשפחתי, רומנטי, בסגנון אירופאי טהור, שיהיה בסיס לטיולים מסביב.

[השושנים]

...היציאה מי-ם הייתה מהירה, ורכיבה דרך הבקעה היא חוויה מענגת תמיד ולא משנה כמה פעמים
עושים אותה, חלפתי על אותו הכביש כמה פעמים מתחילת השנה ובהפרשים של כמה שבעות וקשה
להאמין באיזה מהירות משנה המדבר צבעיו, אחרי כמות הגשמים הגדולה שקיבל במהלך החורף,
שצבע אותו בירוק כהה והשמש שהפכה אותו שוב לצהוב מדבר. כביש עוקף יריחו היא סיבה אמיתית
לתת קצת דרור לגלגליו של הקרנף להסתובב כשאני זוכר את כמות המטען הקשורה על גבו של הקרנף.

למפלץ היו מזוודות וסבל מפואר ולא סבלתי מבעיית מקום, גם לקרנף כשרכשתי אותו היו שלוש מזוודות
מפוארות, אבל מסיבות שנות נאלצתי לוותר עליהם, לטובת משענת אחורית וסבל סמלי. אריזת הציוד,
הפכה להיות בעצם האתגר הרציני היחידי בכל מסע והסיבה למה לפעמים בלילות אני חולם על אפריקה
(טווין).

[השושנים]

...למלון הגענו בשעות אחר הצהרים ונתנו לעצמינו לשקוע היטב בעבר במסע מרתק בזמן.

[השושנים]

...למחרת בבוקר עלינו לרמת הגולן, היעד, מבצר קלעת נמרוד, את המבצר והעליה הגדולה אני זוכר
בעיקר מהצבא וממסע האלונקות עד לחניון, עד היום אני בטוח שהכאבים בשריר הצוואר בין הכתף לשקע
הצוואר כשאני רוכב הרבה זמן, או ומתאמץ מאד הם בגלל המסעות האלה, כך או אחרת הרכיבה לשם
הפעם הייתה שונה:

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

המבצר העתיק מרשים ביופיו, והקפיצה לאחור בזמן מבהירה לנו כמה העולם קטן, דברים שראינו
ואהבנו בחו"ל, נמצאים פה אצלנו במרחק סיבוב מעצרת ומיכל דלק קטן.

[השושנים]

[השושנים]

את היום סיימנו בהתרעננות בבריכה קסומה וארוחה מפוארת:

[השושנים]

...את היום השני בילינו במנוחה כי לדעתי גם לרשעים ביותר מותר לנוח, אבל פטור בלא כלום
הרי אי אפשר וקמנו לצפות בזריחה ובערב הפלגנו על גבי הקרנף לדגניה למסעדה נחמדה 1910
אם אתם באמתחייבים לדעת.

היום השלישי הוקדש לארבל ולמבצר המפתיע שבמצוקו, נסיעה קצרה יחסית בכביש נהדר וסיור
רגלי למטיבי לכת וטיפוס יתדות!

[השושנים]