איך תפסתי קרנף בזנב-סיפור מסע.

[השושנים]

...הדשא הקפוא חורק מתחת לנעלי הרכיבה, אד עולה מהפה והתחושה שמשאיר מנעול השרשרת על היד קפואה וצוננת.
המפתח מסרב להחליק למקומו ונדרשת יד נחושה ויציבה לגרום לו להיכנס עד לסופו. הטל שהפך לקרח עדיין על הכיסוי
והוא יהפוך בשעה הקרובה לרטיבות מעצבנת, שתתייבש רק במשך היום.

הרגל מגששת לרגלית ההילוכים היד לוחצת אוטומטית על הקלאץ, קליק... הראשון הופך לניוטרל, ידית הצ'וק מורדת כלפי מטה
והאצבע מגששת לכפתור ההתנעה, ורווום ורוום הקרנף מתעורר לחיים כמעט לפני כולם, שנייה שנייה וחצי ושאגת המנוע
מתעצמת, אני מוריד ביחס הפוך את ידית הצ'וק להרגיעו, רגע לפני שהמנוע מגמגם אני מייצב את הידית ופונה להתלבש.

רוכס את מעיל העור ומיישר את החמצוואר מיד אחר כך מלביש את הקסדה על הראש ומייצבה, משם למשקפיים מוכנסות בזהירות
ואז מגיע תור הכפפות, אחת אחת, המנוע כבר גבוה מהנדרש ואני מוריד עוד קצת את המינון, משתדל להתרחק מקצה האופנוע
וריח התערובת העשירה וריחה החמצמץ.

יד ימין תופסת בשלדה, רגל שמאל מכשילה את ג'ק האמצע ואני מדרבן את הקרנף קדימה ומשעינו על רגלית הצד, רגל גבוה מעל
האוכף ומתמרן יציאה אחורה ברוורס, צריך להיות מספיק מהיר בכדי לא לאבד מומנט ולחכות לנפילת הגלגל האחורי מהמדרכה
ובמקביל לא לאבד יציבות כי הרצפה מתרחקת מאיתנו עד לנפילת הגלגל הקדמי.

קליק, הראשון משלב בנקישה ועוד לפני שחרור הקלאץ הקרנף כבר רוצה לשעוט קדימה. מבט לאחור לראות שאין רכב שעוקף
אותי והקרנף מזנק, עשרת המטרים הראשונים מסלקים את האדים ממשקפי השמש דרך המשקף הפתוח וממש לפני הכביש
הראשי אני סוגר את הצ'וק עד הסוף. שעון החום עדיין שוכב לו למטה ייקח לו עוד כמה דקות ועליה אחת, בכדי לקום ממרבצו
ועד אז אני משתדל שלא למשוך את הקרנף מהר מדי. הרוח מקפיאה את עור הפנים ומסלקת סופית את שרידי השינה, עכשיו
סתם קר, אני מחפש סימנים לקיפאון של הכביש הלח מטל הבוקר ושאריות הגשם האחרון. התחושות מהקרנף נהדרות ואת
המכוניות הראשונות שאנחנו פוגשים על הכביש אנחנו עוברים בקלילות. ככל שהעסק למטה מתחמם אני מרשה לעצמי ללחוץ
קצת יותר כשלאחרונה אני נהנה מאוד לשחק בהילוכים הנמוכים במשחקי כוח, מהירות, בלימה.

הכיכר בחנוך אלבק מתקרבת במהירות רבה מדי ואיתה ההתלבטות אם הכביש יבש מספיק להטיה קצת יותר חריפה או
פשוט להוריד קצת מהירות, הקרנף כבר פותר את הדילמה בעצמו, מבהיר לי שוב מי הטוב משנינו.

כפפות הקיץ עושות עבודה מפתיעה גם בטמפרטורות הנמוכות האלה, אבל אף פעם לא הייתי רגיש לקור, אותי מטרידה
דווקא המסרבלות של ציוד החורף והפגיעה היחסית בחופש התנועה...