איך תפסתי קרנף בזנב-סיפור מסע.

[השושנים]

...היציאה מי-ם הייתה מהירה, ורכיבה דרך הבקעה היא חוויה מענגת תמיד ולא משנה כמה פעמים
עושים אותה, חלפתי על אותו הכביש כמה פעמים מתחילת השנה ובהפרשים של כמה שבעות וקשה
להאמין באיזה מהירות משנה המדבר צבעיו, אחרי כמות הגשמים הגדולה שקיבל במהלך החורף,
שצבע אותו בירוק כהה והשמש שהפכה אותו שוב לצהוב מדבר. כביש עוקף יריחו היא סיבה אמיתית
לתת קצת דרור לגלגליו של הקרנף להסתובב כשאני זוכר את כמות המטען הקשורה על גבו של הקרנף.

למפלץ היו מזוודות וסבל מפואר ולא סבלתי מבעיית מקום, גם לקרנף כשרכשתי אותו היו שלוש מזוודות
מפוארות, אבל מסיבות שנות נאלצתי לוותר עליהם, לטובת משענת אחורית וסבל סמלי. אריזת הציוד,
הפכה להיות בעצם האתגר הרציני היחידי בכל מסע והסיבה למה לפעמים בלילות אני חולם על אפריקה
(טווין).