איך להפסיק לחשוב על הזמן שנשאר לי לשרת בצבא?

[TundraOG]

בשביל לא "לחשוב על הזמן שנשאר" תנסה לעשות משהו מועיל. ללא בהכרח לך אישית אלא למערכת שהתגייסת אליה, ושלהזכירך - עם כל העיקומים, הפוליטיקה המגעילה בדרגים הגבוהים, עם ההוראות המטומטמות - היא זאת שמאפשרת לי, למשפחתי, למשפחתך ולטונדרה ומשפחתו לחיות כעם חופשי במדינתו הריבונית.



ראשית, בתור אדם פרימיטיבי וחשוך - הביטוי "לי יש דעה אחרת" לא תמיד עובד עלי.
אני לא מאמין שכל דעה היא מקודשת, סורי. יש דעות דומות לשלי, יש דעות שונות ולגיטימיות, ויש דעות שהן "לא לעניין" בעיניי.

בהמשך לחושך ולפרימיטיביות שכבר התוודתי בהן, כן - בנושאים מסויימים, אני מאמין שהצד והמאבק שלי נכון ולגיטימי, ושל הצד השני לא.
אני קודם כל דואג למשפחתי ולחברי, אח"כ לעם שלי ורק אחרי זה - לכל האנושות. מי שרוצה לפגוע בשתי הקבוצות הראשונות הוא אויב שלי, ולא מעניין אותי כמה הדרך שלו צודקת בעיניו או בעיניך. כמו בכביש, אני רוצה לנצח כדי לשרוד ולהגן על יקירי - ולא להיות צודק ("הומאני", "מוסרי", "טהור-נשק").

הדיון הזה מחזיר אותי לדילמה קשה שיש לי עם עצמי.
אני אדם חילוני (מאוד). האמונה האישית שלי אינה מתחברת עם שום דת ממוסדת.
יש לי תחושה שמדינתי האהובה הולכת למקום לא טוב. אמנם הכלכלה טובה, הביטחון האישי סביר, יש פרנסה - אבל נראה לי, שבדרך הלך לאיבוד הבסיס שעליו המדינה קמה והתפתחה. אותה תחושת שייכות, צורך לקחת חלק במאמץ משותף, ורצון לבנות ולפתח את הארץ גם אם צריך לשלם מחיר אישי על כך - מתחלפת באינדיוודואליזם מערבי, כמו שרואים בתגובות מסויימות לשרשור הזה.
דעתי היא שזה אולי עובד במערב אירופה או ארה"ב, אבל במזרח התיכון מדינה של אינדיווידואלים שדואגים רק לעצמם - נידונה למוות.
מהציבור החילוני-צברי (שאליו אני משייך כתת קבוצה עולים ותיקים עם מעל 20 שנה בארץ) לא תבוא הישועה, שכן הוא מוביל את הטרנד הזה. העולים החדשים הטריים - חילונים ממדינות בריה"מ ואירופה כבר לא מהווים אחוז משמעותי מאזרחי המדינה, ובאופן טבעי כשהם "לומדים את חוקי המשחק" רובם מושפעים יותר מהסביבה החילונית-צברית. את התקווה שלי אני תולה בציבור הדתי-לאומי, שמצליח (שוב - בעיניי) לשמר חלק גדול מהערכים שעליהם אני מדבר.
ועכשיו, לדילמה:
האם לשים כיפה על הראש ולהתחיל לשמור מסורת - למרות ההתנגדות שיש לי לדת בכללי וליהדות בפרט?
האם זאת התרומה שנדרשת ממני כדי להטות ולו במעט את כף המאזניים לטובת עתיד טוב יותר לילדי כשיוולדו ויגדלו - שהוא מדינת ישראל חזקה, משגשגת ובטוחה?

בנימה מסויימת הזכרת לי חבר טוב שלי שהיה איש קבע ודעותיו לא רחוקות משלך.

לדעתי אין קשר בין השניים, ולמרות היותה של ישראל מדינה עם ערכים דמוקרטיים מצד אחד ודמיון רב לתיאוקרטיות אחרות מצד שני (תיאוקרטיה - מדינה בעלת שלטון האל, מדינה דתית) - הערכים הדמוקרטיים מושרשים מספיק לעת עתה (!) כדי שתהיה לנו את אפשרות הבחירה האם להאמין או לא, לחבוש כיפה, לשמור שבת וכן הלאה.
ודווקא התחזית שלי לעתיד המדינה הוא מעט אחר - עם קצב ההתרבות של חברינו החרדים, בעוד דור אנחנו נישאר פה כמיעוט ואז הם יכתיבו את כללי המשחק. זוכרים את איראן לפני המהפכה? עם נשים בביקיני? יכול מאוד להיות שכל אופיה של המדינה ישתנה במעין "מהפכה דתית", שמתרחשת בשקט בשקט מתחת לאף שלנו (הדתה-שמדתה?).