אם כך, אז הדיון בינינו הוא בראש ובראשונה סמנטי. אנחנו לא מסכימים על הגדרה של "חילוניות" - איך נסכים על נושאים מורכבים יותר?
הרי בעיניי חילוני - זה מי שלא דתי, משמע - לא מקיים מנהגים דתיים, ולא נכנס תחת כנפי דת מוגדרת כלשהי על מוסדותיה.
ההגדרה שלך קרובה הרבה יותר ל"אטאיסט" - בעיניך, חילוני אסור לו שתהיה לו אמונה, במקומה יש לו "סולם ערכים".
אותו סולם ערכים אגב, לא מקורי. לא אתה המצאת אותו... ומשתמשים בו כדי לשלוט בך, בדיוק כמו שרבנים משתמשים ביהדות, הכמרים בנצרות, והמופתי באסלאם - כדי לשלוט במאמינים שלהם.
יש לי חלוקה שעושה סדר.
אני מחלק את היחסים של האדם עם מה שנתפס כ"דת" לשולשה מפלסים.
אמונה - תחושה פנימית של האדם. בתוכה נכללת ההבנה האישית שלך איך העולם עובד, מה מקומך בו, מה טוב ומה רע. לרוב גם נכללת שם הבנה (בניגוד גמור ל"סולם הערכים") שהחיים (שלך ולא שלך) - הם לא איזה ערך עליון, אלא גיץ קטן שעף ברוח אל מול גדולתו של הטבע/היקום/האל. כל אלה לא ניתנים להוכחה - שזאת מהות האמונה, ומה שמבדיל אותה מידע.
דת - סט מסויים של מנהגים, שהאדם עושה בהתאם לאמונתו (בתקווה שכן, אחרת מצבו רע).
ממסד - כנסייה, רבנות, מסגד, והאנשים שמרשמרים ומפעילים אותם. בעיניי זה גוף שמנצל את האמונה של האדם כדי להרוויח לעצמו שליטה והשפעה.
לפי הפירוט הזה - אני אדם מאמין, לא דתי, וסולד מהממסד.