א הזקן, אנסה לטעון ש"חילוניות" בצורה הזאת לא קיימת. או ליתר דיוק, היא קיימת בתנאי שכל אדם נמצא על אי בודד לבדו, וגם אז בערבון מוגבל, כי הם חולקים את השמיים ואת כדור הארץ. כמו קומוניזם, זו אוטופיה נחמדה ללא אחיזה במציאות.

ברגע שאתה שם יותר מבנאדם אחד במקום אחד, בהכרח נוצרות התנגשויות. החילוניות שלך, שמאפשרת לכל אחד לעשות כל מה שירצה כל עוד זה לא פוגע באחר, סותרת את עצמה ומחסלת את עצמה מהקיום בהתנגשות הראשונה. הבאת דוגמה, אמשיך אותה: החילוניות מכבדת זמני הפרדה, אבל שוללת סילוק נשים? עפ"י מה זה? אם האמונה של הטוענים לסילוק אומרת שנשים לא צריכות להשתכשך בבריכה - אתה פוגע באמונתם ברגע שאתה לא ממלא את דרישתם, ומאידך אם הנשים רוצות להשתכשך בבריכה - אתה פוגע בהן גם בשעות ההפרדה. בעצם, אתה מחביא ב"חילוניות" שלך משהו אחר לחלוטין - השאיפה לשוויון כולל, the ultimate compromise. ה"חילוניות" שלך conveniently מסתירה מה צריך לקרות כשהאינטרסים מתנגשים - וכמו שכתבתי, ברגע שאתה מדבר על חברה אנושית - היא כולה אינטרסים מתנגשים, ואין ל"חילוניות" טיפול בזה. אבל ברגע שאתה מדבר על פשרה במקום על לאפשר לכל אחד באמת את מה שהוא צריך, אתה מסמן גם ערך עליון וגם סמכות - בלי להכיר בזה - כי ה"נכונות" של הפשרה לא קיימת ללא הצדקה, אם מבחינת כל צד היא לא נכונה. אז אתה יוצר הצדקה שהיא מעל הצדדים, וכך יוצר גם ערך עליון וגם סמכות, בלי לשים לב. ואז הלכה ה"חילוניות".

למקרה ותטען שאתה מפקיד את ה"נכונות" בידי החוק - אזכיר לך שחוק נכתב ע"י אנשים ויזום ע"י אינטרסים של קבוצות של אנשים, והאינטרסים האלה שוב מתנגשים עם אינטרסים של קבוצות אחרות, ואז שוב אין "חילוניות". ואז נגיע ל"דמוקרטיה" כפתרון לסוגיה הזאת, אבל שוב - דמוקרטיה זה לכפות את דעת הרוב על כולם, אז חילוניות שוב לא שורדת, יש לך ערך עליון אחר שהוא ערך העדר. ובערך שם כבר לא ניתן להמשיך את זה להערכתי, כי לא נשאר במה להיאחז.