לדעתי, ג'ק, אתה טועה. אפשר בהחלט ליישם את החילוניות על החברה האנושית. הנאיביות שלי היחידה, אולי, זה שאני מצפה באחרים לנהוג בי כפי שאני נוהג בהם. זה ניתן להשגה, בעיקר ע"י חינוך, כפי שהוכח במקומות שונים בעולם (מעט מדי, לצערי).

כמובן שכשיש יותר מאדם אחד נוצרים קונפליקטים, אבל אותם ניתן לפתור בפשרות הוגנות ע"י חלוקת משאבים (זמן, גיאוגרפיה, כסף וכו'). אם נמשיך את דוגמת הבריכה, אז זמני הפרדה פותרים את כל הבעיות שהעלית אם יש, כמובן, כבוד הדדי. אילו שמפריע להם שבנות משתכשכות במים יבואו בזמן שלבנות אסור להיכנס ולא יבואו בזמן שרק לבנות מותר לשחות. לפי מה יוחלט כמה זמני הפרדה יש? לפי מספר האנשים היחסי. הכי טוב, אם יש מספיק כסף, לבנות שלוש בריכות (מעורבת, נשים, גברים). כאן נכנסת שגיאה נוספת שלך: דמוקרטיה היא לא כפיית דעת הרוב על כולם אלא קביעה ע"י רוב תוך כיבוד זכויות המיעוט.

מה שאני מדבר עליו הוא לא שוויון כולל אלא שוויון הזדמנויות – לא במובן הרגיל עליו מדברים אלא השוויון בהזדמנות לקיים את אורח החיים שבחרת. כמובן תוך נתינה לאחרים לעשות את אותו הדבר, מה שמחייב פשרה פונקציונאלית.