מצדה. רכיבה שלא רכבתי.

[השושנים]

עצמתי את עיניי לרווחה.

היית מסודר נשבע לכם, מאורגן פיקס 3 דפאו"ת, דלק בימכל, שרשרת משומנת ואפילו לא שטפתי את האופנוע
למנוע מכל הרוכבים יום גשום כמו אחרי כל שטיפת האופנוע שלי כולל יולי אוגוסט.

הוזמנתי לרכיבה בהפתעה, אפילו הייתי חבר בקבוצת הווטסאפ הייעודית שטירטרה אותי שבוע שלם. לא הלכתי.
דפ"א 2- רכיבה ספונטנית למצדה כי כשומר נסורת ידוע, אני משתדל לא לפספס את האירוע. לא הלכתי.
רכיבה עם חברים מוקדם בבוקר דפ"א 3. לא הלכתי.

רכבנו הג'ינג'ית ואני לקיבוץ ארז על גבול עזה, הגב הציק לי כל השבוע הרגשה מחורבנת, יצאנו משם אפילו בשעה
סבירה, הכבישים היו ריקים ואיפה שלא אנחנו כבר יודעים להסתדר טוב.

אפשהו בין צומת מסמיה לטל השחר נפלה אצלי ההחלטה שלא, ממש לא. הסיבות רבות, זה לא אתם זה באמת אני.

מרווח הסבלנות שלי התקצר משמעותית בגלל הכאב, במדד הנרגנות הגעתי ל-80% ולא הייתה לי סבלנות לעשן צמיגים,
ווילידבילי ורכיבות אגו.

לצאת מדרום המדינה לצפונה וחזרה כ-800 ק"מ בכמה שעות ממש לא נראה לי, המיטה בחדר צונן של אוויר ירושלמי נשמעה
לי כאופציה הכי טובה באותו הרגע.

לא היה סיכוי גם לקום לפנות בוקר לרכיבה עם חברים.

אז ראש השנה הזה יהיה קצת יותר צלול בלעדי, השלמתי את מכסת הק"מ בבוקר חג שני.