לא מסכים אייתך, אני דווקא חושב שמדובר באבולוציה של האופנועים, אם נחזור לרגע ברשותך לימים הראשוניםנכתב במקור על ידי Dresdner
של האופנועים כולם נראו כמו אופניים שחיברו להם רצועת עור.
במלחמת העולם השנייה רוב האופנועים נראו אותו הדבר הבדלים רק בתצורת המנוע, כל האופנועים עשו הכל
מלחימה דרך רכיבה בשטח קשה, ועד שימושים למטרות בילוי.
כניסת האופנועים היפניים לשוק העולמי גרמה לשינוי ואי שם בסוף שנות החמישים ושם החלה חלוקה לקטגוריות
שטח/כביש, כנף קדמית גבוהה בישרה לעולם שאתה רוכב שטח, מנוע מרובע ופריינג אמרו שאתה רוכב מירוץ
או חובב טיולים. והארלי נשארו הארלי.
מרוצי הדקאר/פריז יצרו קטגורית מדבריות וחוצי יבשות בעוד אופנועי הכביש קיבלו שינויים משינויים שונים.
והארלי נישאר הארלי.
ענפי ספורט מוטורי דו"ג יצרו צורך באופנועים ייעודים כל אחד בהתאם לצורך וכל אלה חלחלו גם לשוק הפרטי
בשינויים כאלה ואחרים. והארלי נשאר הארלי.
אחד החסרונות של הבימר מול המתחרים מיפן הוא העדר כוח, בגלל הצורך לשמר מסורת של מנוע בוקסר שרק
לאחרונה קיבל סוג של קירור מים. קח את האדוונצ'ר הגרמני האחרון עם הספק של 125 כ"ס במשקל גבוה
מול ה-120 כ"ס של הורסיס ששוקל פחות. נוצרה מפלצת נחמדה שמפספסת גם בשביל וגם בכביש, למרות המחיר.
זה לא אומר שהבימר רע, כי הוא לא הוא רק לא עומד בתחרות היצרנים, וזה היה עניין של זמן שאיזה מלוכסן
יבריק בכלי שנותן הרבה יותר מהבימר בפחות כסף ואני לא אומר סופר טנרה....
ואז הארלי התעוררו.
לכל כלי, קהל פנאטי שימכור את אחותו ויעלה אותה על המזבח, במטרה להוכיח שהכלי שלו הכי הכי.
כל קטגוריה היום מתחלקת לתתי קטגוריה בכדי לפגוע בסיכול ממוקד בכל אחד ואחד, הסיכוי שאחד מרוכשי הבימר
A בארץ ינצל עשירית מהאופנוע שקנה בכסף יקר, הוא קלוש, רוב הסיכוי שהקהל הזה הוא בדיוק בעל אופי הפוך
ממה שהאופנוע אמור לייצג, אבל חוצי היבשות שלנו נהנים לשלם ולרכוב שלוש פעמים בשנה את כביש 10 פעמיים
הגולן וקצת נס הרים ולהרגיש מגלי ארצות. לייצרן זה לא משנה גם אם תעשה עם האדוונצ'ר שלך קניות ברמי לוי
או טיפול ציפורניים, שחי, שפם אצל ציפורה, כל עוד אתה משלם....
ואנשים עומדים בתור ומשלמים!
ציטוט ההודעה בתגובה