ציטוט ההודעה בתגובה
נסיעה שנייה שלי סה״כ למצדה, אבל פעם ראשונה עם הבת זוג שפשוט נהנתה מכל רגע ושרדה בלי לקטר בכלל על היותה מורכבת על סופר ספורט(אני סבלתי יותר) הנסיעה עצמה הייתה כיפית למרות עייפות גדולה מצידי, שנעלמה אחרי השחור השלישי. וברגע שהתקדמנו קדימה והשארנו את כל כנופיית הטימקסים והילדים שחשבו שלתת ווילי לידנו כל קילמוטר זה לא מסוכן ופעמיים כמעט סטו לכיון שלי והתנגשו בי. באותו רגע דיי חטפתי עצבים והתחלתי בטיסה נמוכה 10 קילמוטר כדי להתרחק מכל הבלאגן....בירידות של סדום ערד משום מה, ניידת משטרה עיכבה את כולנו ולא נתנה לנו לעקוף אותה...לבחור על הג׳קסר הישן צר לי להגיד לך אבל אתה סתום. כמעט קילמוטר אני מנפנף לך כדי לשאול לפשר העניין של הניידת ולמה הוא לא עוקף אותה,עד שמאסתי באבסרוד הזה ועקפתי את הניידת שנתנה לעקוף לכלום בחופשיות אחרי...לא שנהנתי יותר מידי בירידות שהבת זוג הצמידה אליי את הברכיים ולא נתנה לי חופש פעולה לרכוב שם בחלקות(ניחא נלמד אותה בהמשך) אז הגענו למצדה מוקדם,שעה לפני הזריחה ולא היה מה לעשות שם בעיקרון,הדוכנים היו ריקים...בקושי מים היו ומזל שהבאנו מראש כולל אוכל לשם ועד שפרשנו שמיכה והתחלנו להביט בכוכבים, הילדים התחילו עם הרעש של הבראנוטים שלא נפסק גם אחרי שחטפו צעקות מכמה אנשים מבוגרים...השמש עלתה אבל לא באמת עלתה כי הזריחה לא נראתה באמת והתחיל הרעש והבלגן של צריחת המנועים....הבנו זה כיף והכל אבל אחרי 20 דקות שהריח של הגומי השרוף לא עזב את המתחם זה התחיל לעצבן...התקפלנו ממש לפני שהקורבט התחילה עם השטיות שלה ושבני דודנו שורפים צמיגים במתחם....הדרך חזרה תמיד יותר כיפית בעיני,למרות העייפות, הנסיעה לכיון ירושלים יותר מאתגרת והנופים המדהימים של ים המלח עושים את הנסיעה למהנה עד שעצרנו בשביל זה לסשן צילומים של החברה על הרקע....עוד הפסקה אחת בתחנת הדלק לפני ירושלים, שהחברה כמעט ננשכה על ידי גמל ודאחקות עם הילדים הבדואים החמודים שם על כמה גמלים צריך לשלם בשביל אישה ו90 קילמוטר אחרונים עד לתל אביב שבמהלכם החברה שכחה את העניין שהיא לא מוכנה שאני אעבור את ה140 בכל הנסיעה ואמרה לי קדימה תרביץ אני עייפה...לא הייתי צריך לשמוע יותר מזה ותוך חצי שעה כבר היינו בבית...היא עם תחת כואב ואני עם גב תחתון דואב וידיים תפוסות עם זרמים בכל הידיים, עקב הנסיעה חזרה שלא שינתי תנוחה לשנייה.
בסה״כ הייתה חוויה מקרבת עם בת הזוג וזאת המטרה הייתה של הנסיעה,אם היא לא הייתה לוחצת לא הייתי מגיע השנה. הנסיעה לא מיצתה את עצמה אבל האירוע והשטיות שאנשים עושים בדרך לשם,במגרש ובחזור כן מיצו ולא שווים את הסיכון. אני לא מיתמתם שאני לא עושה ווילי וכדומה,אבל לכל דבר יש זמן ומקום ולא שיש סביבי עשרות אופונעים שמספיק שאני ארד לא טוב ואני אגרום לתאונת שרשרת.
שנה הבאה לא חושב שאני אגיע ואם כן אארגן את החבר׳ה שאני רוכב איתם אולי לטיול אחר ורחוק מההמולה.
לוקי. תודה על הקפה שנשעברה) ושמח אם הם נהנים.
נכתב במקור על ידי lokimonster
