אז איך היה לכם במצדה?

[אביעד אברהמי]

אביעד, היום בעידן הפייסבוק אתה יכול לא רק לקרוא אלא גם לראות בדיוק מה היה שם כולל תמונות וסירטוני וידאו. אתה יכול להתעקש ולהדגיש את הגורם החוייתי כמשהו חיובי, ואני בטוח שבשלב מוקדם - הרבה שנים אחורה, הוא באמת היה כזה אבל הוא כבר מזמן לא.
קל מאוד לראות שכל שנה כמות התגובות השליליות והסיפורים ה"חוויתיים" השליליים שאנשים מספרים רק עולה ועולה. אני בטוח שאני לא צריך לתת לך דוגמאות על אנשים (ואפילו מציגים!) שמספרים על אנשים שהתנהגו כמו בהמות באירוע, גנבו ציוד מדוכנים (!!!) - קסדות ועוד, גנבו ציוד מאופנועים חונים, התפרעו בתוך ומחוץ לחניון, בל נשכח את העובדה שברכיבה לשם לא משנה מאיפה אתה בא חותכים אותך בערך 200 פעם ומסכנים את החיים שלך בעל כורחך, והרשימה עוד ארוכה ומגוונת.
אז שוב - אתה יכול לספר כמה שזה היה לך חוייתי וכיף אבל אתה ממעטי מעט, כמות התגובות השליליות העצומה (ואני לא מתייחס לתגובות השליליות על האירגון כי הכל בהתנדבות ומי שזה לא נראה לו יכול להתפוצץ מצידי) מספרת אחרת כל שנה מחדש ולי אישית זה הרבה מעבר למספיק כדי לדעת שאני באירוע כזה לא רוצה לקחת חלק בשום צורה.

סלח לי על הבוטות, אבל זה קשקוש מוחלט. שום עידן פייסבוק לא יוכל להעביר את החוויה של לרכוב כמה שעות בחושך מוחלט עם מאות אופנועים סביבך בכבישים מטריפים כאלה, ושום עידן פייסבוק לא יציג לך אפילו לא מאית מהחוויה של לעשות את כביש 90 לאורך ים המלח ואז את העליות לירושלים, בשעת בוקר מוקדמת, עם החברים שלך לרכיבה.

אם פייסבוק מהווה עבורך תחליף לדבר האמיתי - הרכיבה - אז למה אתה מחזיק אופנוע? תמכור אותו, ובכל מוצ"ש תפתח את הפייסבוק ותראה את החוויות, התמונות והסרטונים של חברינו הרוכבים מהסופ"ש.

בקיצור ידידי, אין לך שמץ של מושג מה היה שם כי לא היית שם. לא רכבת במשך שעות, לא הגעת לחניון של מצדה, לא ראית מה הולך שם, לא מצאת את הפינה השקטה שלך עם החבר'ה שלך, ולא עשית את הדרך המדהימה חזרה הביתה. לא חווית את החוויה. קראת תגובות של אנשים, שחלקם ממורמרים. זה הכל. וידידי, מלקרוא תגובות בפייסבוק לא מבינים מה באמת היה שם, ובטח שלא מבינים את עוצמת החוויה.

תרכב, תבין.