קודם כל - אל תמהר לוותר על השטח. זה עולם שלם של רכיבה, ובית הספר הכי טוב שיש כדי להקנות מיומנות רכיבה.
עם מידות הגוף שלך, ה-DR יתאים לך מאוד. הייחוד שלו (שיכול להיות יתרון ויכול להיות חסרון, תלוי בנקודת המבט) - זה שהוא מאוד מיושן. אין ABS, אין מד סל"ד, יש קרבורטור במקום הזרקה, צריך לחמם אותו עם צ'וק בבוקר ולדאוג שלא יציף, הוא מקורר אוויר (אין רדיאטור, אין נוזל קירור).
מצד שני, בזכות אלה הוא סופר פשוט. קל וזול לטפל בו, ואין הרבה דברים שיכולים להתקלקל. המנוע יכול להחזיק גם 200 אלף ק"מ אם הוא מטופל כראוי וצורת הרכיבה שפויה.
לגבי הדיוק:
הבעיה העיקרית של האופנוע הזה היא קהל הרוכבים שלו. כל רוכב שני שאני רואה על גבי הדיוק - משתולל. אחוז גדול זה חבר'ה צעירים שלא בהכרח מודעים לתזוקה נכונה ורכיבה חלקה. הדיוק כאופנוע גם מזמין לרכב עליו בצורה אגרסיבית. 30 אלף ק"מ ברכיבה עדינה ומתחשבת זה כלום, אבל 30 אלף ק"מ ב"קריעה" לא בהכרח מטיבים עם האופנוע.
ה-DRZ מוכוון יותר לשטח. הוא מעולה בעיר, אבל בבינעירוני הוא מאוד לא נוח. טיולי כביש ארוכים על גביו - זה למזוכיסטים (אלא אם אתה משדרג את האופנוע בהוספת מיגון רוח, שיפור המושב וכיוצ"ב - זה אפשרי, אבל אני חושב שאין סיבה להיכנס לפרוייקט כזה אחרי קניית אופנוע ראשון). בנוסף, עקב אוריינטציית השטח החזקה שלו, תצטרך לבדוק את האופנוע ב-7 עיניים במעמד הרכישה.
דווקא הויסטרום 250 וה-CRF RALLY אמורים לספק פשרה טובה בין נוחות בכביש ליכולת שבילים. מה שכן, אני מאמין שהם חלשים מדי לכבישים מהירים.
הורסיס 300 גם נראה כמו אופציה מעולה, פרט לעובדה שתאלץ לשלם תוספת בביטוח, ומחירהם עדיין חורגים משמעותית מהתקציב שלך.
חשוב לי להבהיר, למה אני מתכוון כשאני מדבר על כך שה-250 "חלשים".
אני דוגל בגישה, שלפיה אין לשייט קרוב למהירות המירבית אם אתה רוצה לשמור על האופנוע. לדוגמא, אם אתה רוצה לשייט 110-120 (שזה בערך המינימום הסביר בכביש 5,4,531 וכו') - קנה אופנוע שמגיע ל-150-160.
אם אתה רוצה לשייט 130-150 - קנה אופנוע שמגיע ל-180 ומעלה.
כך תמנע ממצב שהמנוע עובד בקצה היכולת שלו, מווברץ, צורח, סובל מבלאי מואץ, אוכל שמן וכו'.


 
			
			 נכתב במקור על ידי heyiamnate
 נכתב במקור על ידי heyiamnate
					

 
					
					
					
						 ציטוט ההודעה בתגובה
  ציטוט ההודעה בתגובה