נכתב במקור על ידי
ayalzo
ואי אפשר לערוך,
אבל....
פעם אחרונה שאתה קורא לי זקן!
ארבעים זה השלושים החדש!
כתבתי את זה פעם, בהקשר של הורסיס, אבל מתאים גם פה:
אופנוע של זקנים"...כן שמעתי את הביטוי הזה בהקשר לאופנוע, לא הצלחתי לפצח את הנוסחה.
הכביש רץ מתחת לגלגל הקדמי הצמיג מודד ק"מ ראשונים של גומי ולא מאבד לחץ כביש 375 פתוח
האוויר צלול ונוריס רץ לו בין סיבוב לסיבוב בשטף קצף, הרכיבה הופכת לאוטומטית המבט, לחיצה
על הכידון הפוך לכיוון הסיבוב ההטיה שלא נגמרת במקביל למשיכת הגז וההתרוממות, שמאל ימין,
ימין שמאל.
פעם מזמן כשמישהו רצה להתייעץ הוא פנה לזקנים, לחכמים אלה עם ניסיון החיים, שראו דבר או
שתיים ועדין זוכרים, לצ'יף הזקן ראש השבט. "מועצת החכמים" הסנהדרין ...
היום זקן נחשב איטי, מטרד, העולם שלו כבר לא רלוונטי, הוא מעכב, עוצר את ריצת הצעירים עד,
עד שהם הופכים בעצמם למבוגרים חסרי סבלנות, לזקנים נרגנים ומתים.
ילד שלא יודע לקבל "לא" יהפוך בהכרך למבוגר שלא יודע לקבל "לא" ומי שאין לו את הסבלנות
והיכולת להיכנס לנעל אחרת כצעיר לא יעשה זאת גם בבגרותו.
אף אחד לא יחמוק באמת משיני הזמן, אלה אם יתפוגג הרבה לפני, מסיבה עצובה כזאת או אחרת
וכמה מבוגר צריך להיות בשביל להיות "זקן".
אני מכיר כמה זקנים שילמדו את כל הצעירים דבר או שתיים בכביש/שטח הרפתקה...
כי אנחנו ביקרנו כבר בקצה השני של ה-200 קמ"ש ויותר, זה לא המצאה של דור ה...
את הארץ כבר חרשנו מצפון לדרום מערב עד למזרח, וגם בחו"ל, השארנו חותם.
זה היה יותר קשה, יותר מאתגר, עם אופנועים פחות מתקשרים שעושים עבור הרוכב את רוב
העבודה, להפסיד לאופנוע טוב יותר זה פחות כואב מלהפסיד לרוכב טוב יותר!
עצם העובדה שאנחנו עוד פה רק אומר שעשינו משהו בסדר לאורך הדרך הארוכה הזאת.
נכון אנחנו כבר לא בשיא הכושר, הגב כואב וזאת הסיבה שתנוחת עובר על אופנוע לא מתאימה לנו,
הפלטינות לוחצות, הראייה כבר לא משהו, האינסטינקטים שהצילו אותנו לא פעם נרדמים לפעמים,
וקצת יותר כואב הכל, קצת יותר קשה להרים רגל גבוה מעל המושב, או להחזיק 350 ק"ג בין הרגליים.
אבל הניצוץ שם, הידע התובנות, אולי התעייפנו מלבקר במוסכים, לרדוף אחרי חלקים, כן נוחות היא
כבר לא מילה גסה. וכן יש לנו איתנו מטען נוסף, אותו אנו מצרפים בגאווה ואהבה. אנחנו כבר לא לבד
זה לא "אני" האני הפך לאנחנו. גרושים קונים הארלי בסוכנות ע"י הרבנות, כי אולי הארלי יביא להם
פרק ב' או לפחות זיון.
כן התבססנו ואנחנו לא מתנצלים על זה, אנחנו יכולים להרשות לעצמינו את הטוב ביותר עבורנו. 120
כ"ס מסודרים בשורה, כיסאות נוחות, אמינות ידועה, והכל מריח חדש, כל גרם גומי שאני משאיר על
הכביש שלי מהרגע הראשון. אותם עצמות שישנו באוהלי סיירים, במדינות אויב, ישנות עכשיו בצימרים
ומלנות במדינות שרואים רק בגלויות ובסרטים, אבל על דבר אחד לא ותרתי לאורך כל הדרך, תמיד
היה איתי אופנוע, תמיד!
אופנוע של זקנים בתחת שלי!
* אגב גם רוסי כבר עבר את הארבעים...
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה