ציטוט נכתב במקור על ידי ofirus צפיה בהודעה
יש לי חבר טוב שאוהב מכוניות איטלקיות קלאסיות כמו אלפות למינהן ולנצ'יות,
לך תבין .יום אחד הוא התקשר אלי בשיא ההתלהבות לשאול אם כדאי לו ללכת על איטלקיה מושכת נדירה ומיוחדת שתסחט אותו עד כאב,
או להשאר עם האיטלקיה בעלת הגיר הרציף הקטנה והחסכונית והמשעממת,כמובן שאחרי התלבטויות כי בכל זאת זה לא מעט כסף וכאב ראש
יעצתי לו ללכת עם הלב,אחרי כמה שנים ראיתי אותו מרביץ עליה בכביש 4 וכולו חיוך מאוזן לאוזן,עד היום הוא לא שוכח לי את זה,זה לוקח אותי
להבין את הבחירה שלי לחזור לאופנועים אחרי הרבה שנים, כשהרגש מעורב השיפוט הומני שאין רגש השיפוט ריאלי ומנסה בעיקר להוכיח לנו מספרית שהבחירה נכונה.
בדיוק מה שעבר לי בראש שקניתי מוטוגוצי, לאחר בערך 25 שנות רכיבה הגעתי למסקנה שאני צריך לשאול את עצמי "האם אחרי יום עבודה אני ירד לחניה אני התלהב לרכב חזרה הביתה ואם אפשר אז בדרך הארוכה (כוסעמק גר רק 8 ק"מ מהעבודה, שכן שלי מגיע באופניים).