שושנים בהרפתקה נוספת.

[השושנים]

למעבר הסלביו בחרתי להקדיש פרק מיוחד (יהיו גם תמונות וגם קטע וידאו) המעבר הוא ה-"מכה" של רוכבי האופנוע/רכב לפני שעלתי עליו בפעם הראשונה
שמעתי וקראתי שהוא לא המעבר היפה ביותר, גם לא המעבר הגבוה ביותר, הוא לא בעל הכביש האיכותי ביותר, וגם לא ה...אבל משום מה הוא נבחר שוב
ושוב כמקום החשוב ביותר עבור האופנוענים מכל העולם, וכל אופנוען שמכבד את עצמו חייב להיות שם לפחות פעם אחת. קצת היסטוריה:

מעבר סטלביו, הוא מעבר הרים בגובה 2,758 מטר ברכס הרי הדולומיטים. המעבר הוא הגבוה ביותר באיטליה והחמישי בגובהו בשרשרת הרי האלפים.
שיא המעבר מכונה "פסגת שלוש השפות" בשל קרבתו למפגש הגבולות של אזורים דוברי השפות איטלקית, גרמנית ורומאנש.
הכביש במעבר סטלביו מחבר בין העיירות בורמיו ופראטו ועובר בשטח הפארק הלאומי סטלביו.

ויקיפדיה

גובה: 2,757 מ׳


כביש: Strada Statale 38


רכס: הרי האלפים


פרובינציה: בולזאנו


נקודת התחלה: Bormio
אחרי שעלינו אותו שאפנו אוייר פסגות וקצת נדבקנו באווירה המחשמלת מסביב אפשר עכשיו במבט לאחור להבין למה.

[השושנים]

התחלתי את הטיפוס בתקלה, בגלל חוסר ניסיון בסיסי עם המצלמה הדלקתי אותה אבל לא הפעלתי את מצב הצילום, כך שבעצם כל התיעוד שתיראו תכף
מצולם ממצלמות אחרות שלנו.

תחילת הטיפוס מהעירה בורימו שפרט להתרעננות מהירה והכנה לטיפוס לא ממש בדקנו אותה מזג האוויר היה אדיר ואנחנו רק רצינו להתחיל לעלות...



ויצאנו לדרך העלייה מאתגרת במיוחד אם אתה רוצה להספיק לתפוס את המראות הנופים להשתלב בתנועה ולראות את השותפים לכביש, מדובר על מכת מחץ לכל
החושים, עשרות פיתולים קשים יותר ופחות אבל חוויה עצומה.

ואז מגיעים לפסגה גן שעשועים לכל חובב רכב/אופנועים/נופים/ואוכל רחוב.




דוכנים למזכרות/אוכל טעים והמון המון אופנועים מכל העולם מכל סוג צבע ושנה:

[השושנים]

הנקניקיות...לא ברור לי מי התחיל את המסורת ברור לי שיש המון השפעה גרמנית, אבל אחת מהחוויות הטובות ביותר הייתה לאכול על הפסגה נקניקיות וכרוב חמוץ
ומוכר שיודע לפטפט גם בעברית רצוצה.





מבחנתי זה גיבור הסטלביו, למרות שהיו שם עוד כלים מרשימים לא פחות!

[השושנים]

אווירה מחשמלת, אוכל טעים אבל לנו ממתינים מעברים נוספים לא פחות מרשימים אבל לסטלביו אני עוד אחזור!



הירידה למטה מאתגרת ושם זכיתי גם לראשונה להיות מעורב בהפעלת ביטוח האופנוע, אני לא יודע באשמת מי אבל באחד מהסיבובים היותר קשים
מצאתי עצמי משפשף את הארגז האחורי השמאלי באחורי אלפא נחמדה אדומה:

חדי העין יבחינו בשפשוף המכה על הארגז ירושה מרוכב אחר.




כמה מילים על הביטוח, אני עשיתי את היקר ביותר וגם בביטוח בארץ דאגתי להוסיף סעיף ביטוחי שמכסה אותי מכל הוצאה מיותרת בחו"ל בתביעות ביטוח, זה הוכיח
עצמו מעל ומעבר, בעוונותיי שכחתי אפילו לקחת את הפרטים מהנהג השווצרי, הוא פשוט צילם את הביטוח שקיבלתי מהרמן את האופנוע והמספר לחצנו ידיים והמשכנו
בדרך, הוא יצר קשר עם חב' ההשכרה אני הודעתי להרמן בווצאפ על השפשוף ושלחתי לו תמונה ו...זהו...במעמד החזרת האופנוע חתמתי על הפרטים וניגמר...שווה
כל אגורה ששילמתי יותר!

אבל אנחנו בדרך למעברים נוספים ולא פחות מפורסמים...

[השושנים]

מעבר סלה הוא מעבר לא פחות מפורסם ולטעמי יפה הרבה יותר הסלעים המשוננים הדרך אבל משום מה הוא נחשב פחות ממעבר הסטלביו אנחנו נהנו שם
לא פחות, למרות שהאווירה על הפסגה בסטלביו הייתה יותר מחשמלת.

[השושנים]

משם המשכנו דרך מעבר נוסף, (יום מעברים אמרנו) לכיוון המלון.







אחרי היום המדהים הזה המלון הזה חיכה לנו בקצה מטע תפוחים ורכיבה מאתגרת של ספק כביש ספק דרך כורכר



חדי העין יבחינו בג'ינג'ית בסוף הבטריות:

[קידוזו]

אחלה תמונות.

[השושנים]

[השושנים]

אחרי מעברי ההרים כשהדופק בשמיים, נשארו לנו שני לילות אחרונים ועוד יום רכיבה לפני החזרה לארץ, בכדי לרכך את המכה נבחרו מלונות
כאלה שהשהייה בהם והציפייה אליהם תמתיק לנו את הגלולה המרה.

הלילה הראשון היה על אגם GHEDINA אגמון קטן בסמוך לעיירה קורטינה שנמצאת ממש בסוף המעברים המאתגרים של הדולומיטים,
צימר עץ על אגם באווירה של שקט...






האמת השקט הזה הטריף אותי, אחרי שהאכלתי את הדגים את להקת הברווזים, את הג'ינג'ית ואת עצמי, בער לי התחת להמשיך לרכוב...לך תבין...

ביום שלמחרת נאלצתי לקבל החלטה טאקטית, בגלל עננות נמוכה וצפי לגשם לא היה טעם להגיע לאגם הלבן שתכננו, דמיינו עכשיו שאתם רוכבים
לעיירה כלשהי, העיירה נמצאת על פרשת דרכים כשממנה יש הר גבוה (גרוסגולקנר) מצד שמאל כביש 108 מצד ימין כביש 107 האלפיני בתכנון
הייתי צריך לקחת את ה-108 לאגם כיוון שהדרך מאריכה לנו את הכביש למלון יש אפשרות גם לכביש 107 (אגרה-37 אירו) שעשיתי בעבר, פעמיים
אבל הדרך נחשבת ליפה ביותר באלפיים. מה אתם הייתם עושים?


אנחנו עלינו שוב לגרוס...





כחבר מוכר וידידותי שיתף איתנו ההר פעולה ולשם שינוי גם בירידה ממנו איפשר לנו מזג אוויר נהדר ומראות מופלאים...

משם חתכנו עד לאלשטט שגם היא סוג של תיקון מהטיול הקודם שם שנטפנו בגשם ונדרנו להגיע אליה שוב כשבהיר.

[השושנים]

המלון בהלשטט היה מהמוגזמים, הן במחיר והן בתמורה כייף ופינוק של הלילה האחרון דמינו עיירה ציורית מהאגדות כמו בגלויה ועכשיו מלון
מפואר...
כמה מפואר?


זה הצהוב ...



זה הלובי











כייף כייף כייף, בילוי של עשירים!

את היום האחרון בלינו ברכיבה חזרה לסוכנות דרך עיירות אגמים וטירות בדיוק כמו שאנחנו אוהבים

[השושנים]

תם ונשלם...האופנוע חזר להארמן, אנחנו לשדה התעופה טעם של עוד נישאר בחלל הפה והראש כבר חושב על הדבר הבא...

[השושנים]

קשה לסכם חוויה מרוכזת כזאת של 12 יום בכל כך הרבה ארצות, לעתים עברנו מארץ לארץ מבלי להרגיש כי הנוף בדיוק אותו נוף האנשים אותם אנשים
ורק מישהו צייר קו על המפה שפעם מזמן הייתה לו משמעות. נותר לנו רק לקנא באחינו האופנוענים שם, אתה יכול לקום בבוקר בגרמניה לאכול צהרים בצרפת
ארוחת ערב באיטליה במיכל דלק אחד. (טוב בערך אבל אתם מבינים לאן אני הולך עם זה...).

היו לי מאות תמונות מהטיול עשרות דקות של צילומי וידאו, לא היה לי זמן אמתי לעבור על כולם, לא תמיד סיפרתי הכל, השתדלתי להיות נאמן למקור בכפוף
לטעויות פה ושם, אי אפשר להעביר את הריחות הטעמים האינטראקציות עם האנשים שפגשנו, בחלק מהמקרים התמונות מכסות רק חלק מהסיפור, אבל
זה הסיפור שלנו, תיצרו לכם את הסיפור שלכם.

רק לחשוב אם היה פה קצת אחרת והיינו לוקחים את האופנוע שלנו וקצת אחרי ראש הנקרה ממשיכים עם קו החוף של לבנון, צור צידון עוברים לסוריה
לאטקייה ממשכים צפונה לטורקיה, דרך איסטנבול חוצים לכיוון בולגריה סרביה קוראוטיה והופ אנחנו ממש באירופה...אפשר לחזור דרך ספרד מעבורת
במיצרי גריבלטר משם מזרחה על קו החוף, מרוקו אלג'יר טוניס לוב מצרים אנחנו שוב בישראל...

המלצה שלי, צאו, טוסו, תשכירו וטיילו, זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה, זה כייף אם בת הזוג משתפת פעולה, אבל אפשר גם עם חברים, אני מכיר
כאלה שעשו את זה לבד, כל אחד והרעל שלו. אל תוותרו. רק בזהירות זה ממכר!

אני פה לשאלות בקשות והערות ותגובות. מקווה שנהניתם.

[mudale222]

עבודה יפה, נראה כיף.

[השושנים]

תודה

[mtz1000]

תודה על השיתוף, נהניתי לקרוא והתמונות איי התמונות.