שושנים בהרפתקה נוספת.

[השושנים]

טוב..חזרנו נחתנו לקח לי כמה ימים להתארגן על עצמי ועכשיו אפשר לנסות ולהתחיל לסכם, הטיול היה מוצלח מאד
הצלחנו לעמוד בתכנון בקרוב ל-85% ממה שרצינו, שזה נהדר כי חלק מהדברים ממש לא היות תלויים בנו, תצפיות
הרים למשל 5 האצבעות באלשטט לא היה טעם לעלות כי היה יום ערפילי מאד, שטרסבורג נאלצנו לוותר בגלל החלפת
האופנוע אבל על כך בהמשך. היו לנו כמה שעות גשם אמתי שלא הפריעו מאד למזלנו דווקא בקטעי הקישור ולא במעברי
הרים. בתי המלון בהמשך לעבודת ההכנה שלו היו מצוינים לצרכים שלנו והיו הרבה הפתעות לטובה.
אבל בואו נלך לפי הסדר ונצא לדרך על פי החלוקה לימים, יהיו תמונות ואני מניח שזה יקח כמה ימים טובים להעלות הכל.

אחרי תלאות רבות והרבה רעשי רקע יצאנו לשדה התעופה, החלטתי להשאיר את הרכב בחניון ארוך טווח על מנת שלא
מצטרך לחכות בחזרה לאיש, ומחיר הנוחות חשוב לנו, בכלל המוטו של הטיול שאנחנו לא מקמצים ולא מחשבים עלויות על
מנת שהחוויה של הטיול תהיה מושלמת עבורינו.


הגענו בעזרת נהג שחיכה לנו משדה התעופה ללנדשט העיירה בה נמצאת סוכנות ההשכרה של הרמן, אותו הכרנו כבר מהביקור הקודם
כל מילה נוספת עליו ועל המקום מיותרת. במקום חיכה לנו הטרייסר ולקח לי כמה דקות מתוכננות היטב להעמיס אותו



עזר לנו מאד שהארגז העליון היה מרובע והגיע עם מתקן העמסה יעודי שאליו ניתן לחבר את התיק הכחול, קצת פרוצדורות ויצאנו לדרך,
חבל שלא הייתי ערני יותר לאיתות שקיבלתי מהאופנוע מיד בזינוק הראשון, אבל יחסתי את חוסר שיתוף הפעולה לשו להרגלים שלי
מהמכונה המושלמת בבית, (טעות). היציאה לכיוון נירברג שם גם המלון שלקחנו, כשעתיים רכיבה ליום הראשון להתרגל לכבישים, ולפצות
על חוסר השינה שלפני הטיסה.

הטריסר הרגיש לי רע, רע מאוד הקלאצ' הפריד גבוהה, תגובת המעצרת עצבנית ממה שזכרתי וההיגוי שלו היה זוועה, על השעון היו
16000 ק"מ והאופנוע הזה כנראה עבר התעללויות רבות. מי שמגיע ליום או יומיים לרכיבה ללא ציוד לבד, אולי יוכל להתרגל אבל
רכבתי בשתי הזדמניות בעבר על הטרייסר כחדש במבחן לפני קניה במטרו האופנוע היה נהדר אבל לא בשבילי, ובסלובניה-קרואטייה
הטיול הקודם שלנו, הוא לא היה מושלם אבל עשה עבודה מצוינת וזאת הסיבה שלא רציתי להיכנס להרפתקה חדשה עם אופנוע לא מוכר
והלכתי עליו (טעות).
כיוון שאני טיפוס סתגלן הגעתי עם הרבה סימני שאלה לנירברג עיר עתיקה עם הרבה היסטוריה ובין הטיול בעיר לבין הצורך למנוחה
התחלתי לחשוב מה עושים הלאה, אם בכבישים רגילים האופנוע בעייתי ולא עוזר שום מצב רכיבה שאני משנה במפת ההצתה מה יהיה
בהמשך במעברי ההרים ובכבישים טכניים?



בפת הכניסה למלון פגשנו אורחת נוספת.

הכלל הראשון במצבים כאלה, שלא מקבלים החלטה תחת לחץ או עייפות זה הרגע בו עלולים לעשות טעות, זה המצב הנתון ויש זמן לקבל
החלטות.


אז יצאנו להירגע ולהנות


כשמגעים לעיר זרה בכדי להתיידד איתה צריכים לעשות דברים שאוהבים, אנחנו אוהבים לצלם לאכול אוכל מקומי ולספוג את האווירה
לא בהכרך בסדר הזה:






כל אחד מצלם מה שתופס לו את העין.


בבוקר החלטתי לתת לטריסר צ'אנס נוסף כשאני פחות עייף המשכנו לכיוון רוטנברג עיר עתיקה נוספת ואת הלילה בלנו בהידלברג ואז הגענתי
למסקנה זה לא אני הבעיה זה האופנוע!